מ.י. פרקליטות מחוז דרום-פלילי נ' זינו

בפני

שופט אלון אופיר

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של גרימת מוות ברשלנות.

כתב האישום הוגש במקור ביום 28.2.06 והדיון בתיק החל בפני כבוד ס.הנשיא בדימוס השופטת גליקליס ביום 6.4.06.

בשלב הראשוני של הדיון ביקש ב"כ הנאשם דאז (עו"ד מטלקה ג'מיל) אורכה כדי לבוא בדברים עם המדינה.

לאחר מספר ישיבות נוספות, הודיע ב"כ הנאשם לבית המשפט כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון במהלכו יודה הנאשם בכתב אישום בו תוקנו מספר עובדות, הוא יורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות וסוכם גם כי הענישה תכלול בין הייתר 6 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות.

הנאשם הודה ביום זה במיוחס לו ובית המשפט הרשיע אותו.

מאחר והנאשם היה מתחת לגיל 21, נשלח הוא לצורך קבלת תסקיר שרות המבחן והתיק נקבע לטיעונים לעונש (בפני ס.הנשיא גליקליס) ליום 19.4.07.

בשל עיכובים בשרות המבחן, חלפה שנה עד שהתקבל תסקיר בענינו של הנאשם.

ביום 30.6.08 התייצבו הנאשם ובא כוחו בבית המשפט לצורך השמעת טיעונים לעונש ומתן גזר דין ע"י בית המשפט, אולם בישיבה זו הודיע לפתע ב"כ הנאשם כי בהסכמת המדינה יבקש הוא לחזור בו מהודאתו וכי מבקש הוא להוכיח את חפותו של הנאשם בדרך של ניהול הוכחות.

מאחר והמדינה לא התנגדה לבקשה, נעתרה כב' ס.הנשיא גליקליס לבקשה אולם מאחר ומועד פרישתה היה כשנה קדימה, החליטה כי תיק זה ישמע בפני מתחילתו.

כך ביום 30.6.08 הגיע תיק זה לראשונה לידי וקבעתי את ישיבת ההקראה ליום 14.7.08.

ההקראה התקיימה, לבקשת המדינה, ביחס לכתב האישום המקורי ללא התיקונים שבכתב האישום נשוא ההסדר שבוטל בין הצדדים.

במהלך תשובתו לאישום הודה הנאשם בעובדה 1 של כתב האישום (למעט השעה המדוייקת)

הודה בעובדה 2 אך כפר בטענה כי הנוסעים ברכבו לא היו חגורים.

הנאשם הודה בעובדה 3 אך כפר במהירות שיוחסה לו וטען כי נהג במהירות פחותה מזו שנרשמה בעובדה זו.

הנאשם הודה בעובדה מספר 4.

ביחס לעובדה מספר 5 למעט נתון המהירות המופרזת, הודה הנאשם כי נגרם נקר בזמן הנסיעה ולטענתו הנקר הוא שגרם לאבדן השליטה ברכב. הנאשם כפר בטענה כי הגורם לאבדן השליטה נובע מהמהירות המופרזת בה טוענת המדינה כי נהג.

בשלב ההקראה כפר הנאשם גם בקשר הסיבתי שבין התאונה למוות, אולם בהמשך הדיונים (בעמוד 27 שורה 22 בפרוטוקול) חזר בו הנאשם מכפירה זו והודה בקשר הסיבתי למוות.