מ.י. פרקליטות המדינה, מחלקה כלכלית נ' מור ואח'

החלטה ( גמר דין )

הנאשם נמצא אשם על פי הודאתו בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה וזיוף מסמך בכוונה לרמות, לפי סעיפים 415 ו-418 לחוק העונשין.

הנאשם הינו בעל המניות והמנהל של חברת "אדר סוכנויות אודיו בע"מ" (להלן: "אדר"), אשר בתקופה הרלוונטית לכתב האישום החזיקה במנוי חודשי לשני כלי רכב בחניון הארבעה בתל-אביב (להלן "החניון").

החניון הופעל לאורך שנים על ידי חברת "רם חן חניונים" בבעלות ראובן גרוס ז"ל, אך בחודש מאי 2001, לפרק זמן של כשנה, נטלה על עצמה העירייה את ההפעלה באמצעות החברה העירונית "אחוזות החוף". בחודש יולי 2002 נמסרה ההפעלה שוב לגורם חיצוני, קרי חברת "עמית תעשייה מקומית", אך הלכה למעשה החניון המשיך והופעל על ידי "רם חניונים" (להלן: "תקופת ההפעלה השנייה"). דמי ההפעלה שנקבעו עבור תקופת ההפעלה השנייה התבססו על נתוני תקופת ההפעלה העצמית, ומשכך היה לראובן גרוס אינטרס כי נתונים אלה יהיו נמוכים.

כעולה מעובדות כתב האישום, במהלך התקופה שבה הופעל החניון על ידי אחוזות החוף, פנה גרוס לנאשם וסיפר לו שהעביר לאחוזות החוף רשימה של מנויי החניון שבה דיווח כי אדר שילמה בתקופתו סך של 300 ₪ בלבד ויעץ לנאשם לאשר סכום זה אם יישאל. ואכן, בהדרכתו של גרוס, טען הנאשם במרמה בפני מנהל ההפעלה באחוזת חוף כי שילם בתקופת "רם חניונים" סכום של 300 ₪ בחודש, כאשר למעשה הסכום היה כפול. בהמשך, כאשר התבקש הנאשם להוכיח את דבריו, הוא זייף במרמה את חשבונית המס שהתייחסה לחודש מאי 2001 בכך ששינה את הסכומים הנקובים בה בהתאם.

כתוצאה ממעשי הנאשם גבתה אחוזות החוף מהנאשם ומחברת אדר דמי מנוי מופחתים שהלמו את הצהרתו, ובכך קיבל הנאשם במרמה עבור אדר הטבה כספית בשווי של כ-8,000 ₪.

טרם הרשעה התקבל אודות הנאשם תסקיר שירות מבחן ממנו עולה כי בפנינו אדם בן 55, נשוי ואב לשלושה שעובד בחברה להנדסת אלקטרוניקה שבבעלותו. הנאשם אדם נורמטיבי, נעדר עבר פלילי, מי שמסלול חייו היה רגיל ותקין וכלל בין השאר שירות צבאי מלא ותקופת קבע ואחר כך לימודי השכלה גבוהה.

קצינת המבחן ציינה, כי הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו, הביע חרטה וביטא מבוכה ובושה על עצם מעורבותו. להתרשמותה, הנאשם הוא בעל נורמות וערכים מקובלים, אדם אחראי, שקול ומחושב כאשר העבירה אינה מאפיינת אותו ואת דפוסי התנהגותו.

קצינת המבחן הוסיפה וציינה, כי לנאשם בעיות בריאותיות קשות לאחר שבשנת 2000 אובחן כחולה סרטן ונזקק במהלך השנים לניתוחים שונים, בהמשך לקה בליבו ועבר ניתוח מעקפים וכן הוא סובל ממחלת הסוכרת ונזקק להשגחה רפואית קבועה.

קצינת המבחן המליצה להימנע מהרשעת הנאשם ולהטיל עליו עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות. לדבריה, יש בסיס לחשש שיהא בהרשעה כדי לפגוע בעתידו התעסוקתי של הנאשם כמי שעוסק בהקמה, בניהול שוטף ובאספקה של ציוד הנדסי למשרדים ממשלתיים, ביניהם משרד הביטחון, קופות חולים ובתי חולים. בהרשעה יהא כדי לחסום את התקשרותו של הנאשם עם גופים אלה ואת כניסתו למקומות העבודה.

ב"כ המאשימה הביע התנגדותו להמלצה האמורה בטענה שלא מתקיימים במקרה זה התנאים המצדיקים הימנעות מהרשעה, וזאת הן לאור טיב העבירות והחובה להביע מסר עונשי ראוי בגין ביצוען, והן מתוך התרשמות שלא יהא בהרשעה כדי לפגוע משמעותית בעיסוקו של הנאשם עד כדי לומר שתקופח פרנסתו. עוד טען ב"כ המאשימה, כי דווקא מקום שעיסוקו של נאשם מחייב רמת אמינות גבוהה או עמידה בדרישות פורמאליות מסוימות, קיימת חשיבות שהגורמים המתקשרים עמו יהיו מודעים לעובדות לאשורן ויידעו אודות הסתבכותו הפלילית.

ב"כ המאשימה הסכים עם זאת, כי הנסיבות השונות לקולא שפורטו בתסקיר מצדיקות התחשבות עם הנאשם ולכן עתר להשית עליו של"צ כהמלצת שירות המבחן יחד עם מאסר מותנה וקנס כספי.

ב"כ הנאשם מיקד את עיקר טיעוניו בשאלת הרשעתו של הנאשם ועתר לקבל את המלצת שירות המבחן.

ב"כ הנאשם התייחס לנסיבות ביצוע העבירה בטענה שלא מדובר במעשים המצויים ברף חומרה גבוה ומבטאים התנהלות עבריינית. ב"כ הנאשם הדגיש את העובדה שהנאשם לא יזם את מצג השווא כלפי אחוזות חוף ואלמלא פנה אליו גרוס לאחר שדיווח בעצמו לאחוזות החוף על תעריף מופחת של דמי המנוי, לא היה עולה על דעתו לעשות כן. גם זיוף החשבוניות נעשה רק בשלב מאוחר יותר, מחוסר ברירה, עת נדרש להוכיח את הצהרתו. לדברי ב"כ הנאשם, הרווח הכלכלי שהפיקה חברה בזכות ההצהרה הכוזבת היה קטן ובטל בששים יחסית לפעילותה, ולכן לא ניתן לומר שהעבירות בוצעו למען בצע כסף. לדבריו, מדובר בהיגררות טיפשית של הנאשם אחר גרוס, מעשים שהנאשם מצר עליהם ומתקשה להסבירם בעצמו.

עוד הפנה ב"כ הנאשם לנסיבות שבהן התגלו מעשי הנאשם, לאחר שהוא עצמו חשף אותם בפני חיים ארביב מנהל מחלקת החקירות ברשות להגבלים עסקיים, אדם שמיודד עמו שנים ארוכות, וזאת בעת שהנאשם נחקר כעד תביעה והתבקש לספק אינפורמציה אודות גרוס שכנגדו התנהלה חקירה בפרשה הידועה כ"פרשת החניונים".

לעומת כל אלה, לטענת ב"כ הנאשם, הנזק שיגרם לנאשם כתוצאה מההרשעה הוא חמור ומשמעותי, עד כדי הרס כלכלי, ואינו שקול כנגד המעשים שביצע. בעניין זה הפנה הסנגור למכתב של רואי החשבון של החברה (ראה נ/3). ב"כ הנאשם הסביר, כי נתח משמעותי מעיסוקו של הנאשם הוא בעבודה מול גורמים ממשלתיים, שם הוא מחויב בהצגת תעודת יושר, כך שהרשעה עלולה למנוע ממנו לגשת למכרזים מול אותם גופים. בהקשר זה נטען, כי עיסוקו של הנאשם הוא בין השאר בפיתוח מוצרים מיוחדים המשמשים בענף הרפואה, כגון מערכות סי טי ואם אר איי, תרומתו והשקעתו בעניין זה הם גדולים מאוד גדולה והאינטרס הציבורי עצמו לא יצא נשכר אם ימנע ממנו להמשיך בכך. עוד צוין, כי הנאשם וחברת אדר פעולים ותורמים למען מוסדות וארגונים למשל, לארגון הילדים הנכים "אילן" ולבית הספר הקהילתי אוסישקין (ראה תעודות הוקרה-נ/2)

מטעמו של הנאשם העידו עדי אופי:

פרופ' אריאל הלוי, מנהל חטיבה כירורגית בבית החולים אסף הרופא, שמכיר את הנאשם במשך 30 שנה, דיבר בשבחו בהדגישו כי מדובר באדם ערכי העוזר לזולת ומעסיק נכים ופגועים כדי לסייע להם.

מר ישראל והרב , סגן מפקד חיל האוויר לשעבר, איש הייטק שהוא חבר משפחה קרוב של הנאשם, דיבר על אמינותו הרבה של הנאשם, על העבודה המקצועית שהוא עושה עבור חיל האוויר ועבור בתי החולים ועל תרומתו במישורים שונים, בהדגישו, בין השאר את הפגיעה המוראלית שחווה הנאשם מעצם ניהול ההליך הפלילי הנוכחי.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא אפוא בשאלת הרשעתו של הנאשם.