מ.י. פרקליטות אשקלון נ' שמש

גזר דין

1.הנאשם הורשע, על פי הודאתו, במסגרת הסדר טיעון שבו גם תוקן כתב האישום, בעבירה של גניבה בידי עובד:

1.1במהלך חודש ספטמבר 2004, במספר מועדים, נטל הנאשם, במסגרת עבודתו בתאגיד קורנס מפעלי עופרת בע"מ, גושי עופרת אשר נועדו להיות מועברים לדודים הממוקמים במפעל לצורך התכתם כחומר גלם, הוציאם מחוץ למפעל והעבירם לאחרים במספר תאריכים המצוינים בכתב האישום.

1.2כמות העופרת שנגנבה ע"י הנאשם עולה על 40 טון, כאשר שוויה עומד על סך של 800- 1000 דולר ארצות הברית לטון.

1.3העברה לאחר או לאחרים- בוצע תמורת כסף.

1.4במעשים אלו נטל הנאשם נכס השייך למעבידו, ללא הסכמת בעליו, במרמה ובלי תביעת זכות ותום לב, כשהוא מתכוון, בשעת הנטילה, לשלול אותו מבעליו שלילת קבע.

2.מלכתחילה כפר הנאשם במיוחס לו בכתב האישום והחלה פרשת הראיות.

3.בתאריך 21/5/09, הגיעו הצדדים להסדר טיעון, במסגרתו תוקן כאמור כתב האישום והוסכם כי בעניינו של הנאשם יתקבל תסקיר מטעם שירות המבחן, אם כי המאשימה לא תהיה כפופה להמלצותיו- ולעניין העונש, סוכם כי המאשימה תעתור להשית על הנאשם עונשים של 8 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס- בעוד ההגנה תטען לעונש באופן חופשי.

4.שירות המבחן הגיש את תסקירו הנושא תאריך 14/3/10, במסגרתו הרחיב בעניין נסיבותיו האישיות, האישיותיות והמשפחתיות המיוחדות של הנאשם, אשר לאורך חייו הבוגרים נקרא מגמה כפולה של תפקוד תעסוקתי נורמטיבי במקביל למעורבות לסירוגין בפלילים במקביל לשימוש בסמי רחוב.

5.עוד הבהיר שירות המבחן, כי הנאשם נטל אחריות מלאה לגבי התנהגותו בפרשיה זו והשירות התרשם כי העבירה בוצעה על רקע היבטים אישיותיים מיוחדים שגרמו לנאשם לפעול ללא שיקול דעת.

5.1יחד עם זאת, ניכרת בהתייחסותו לעבירה נטייה לטשטוש וניסיון למזער את חומרת משמעות התנהגותו וכי הוא רואה בהודאה עצמה- מהלך עיקרי בנטילת האחריות.

5.2ביטויי החרטה הם ביחס למחיר אותו הוא משלם ולא ביחס לנזק הכלכלי שנגרם למעביד.

5.3להתרשמות שירות המבחן, על אף ההצהרות שהנאשם ערך שינוי בדפוסי חשיבתו לאחרונה- הוא לא שינה את סגנונו ועמדותיו והדבר בא לידי ביטוי בנטייה לטשטוש ולמסירת חצאי אמיתות.

5.4מכל מקום, שירות המבחן מתרשם כי השינוי עליו מצהיר הנאשם- איננו מעמיק ומושרש.

5.5לאור התרשמות זו ולאור אי עמדה של הנאשם בצו מבחן שניתן כנגדו בשנת 2003 בפרשה אחרת- נמנע שירות המבחן מכל המלצה בעניינו והוא קובע כי עדיין קיים קושי בהכרה מלאה וקיים סיכון להישנות התנהגות פלילית.

6.התביעה עותרת, על פי ההסדר, להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל בן 8 חודשים, מאסר מותנה וקנס כספי, תוך שהיא מציינת כי הנאשם גרם במעשיו נזק למעבידו בסכום שלא פוחת מ-32,000 דולר.

7.עוד התביעה מזכירה כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון רק לאחר שהתייצבו העדים והחלו להעיד.

8.התביעה סבורה כי הנסיבות של גניבה מסוג זה, שהיא מתוכננת ורחבת היקף, תוך זמן קצר, שכל כולה למען בצע כסף, תוך מעילה באמון המעסיק- מצדיקות ענישה חמורה.

8.1היא גם מזכירה כי במקום העבודה הזה עובד גם אביו של הנאשם, בתפקיד מנהל עבודה במשך 35 שנה- והדבר לא הרתיע את הנאשם.

9.התביעה מפנה לאמור בתסקירו של שירות המבחן וגם מן האמור בו היא למדה כי יש מקום להחמיר עם הנאשם ולא להקל עמו.