מ.י. פרקליטות אשקלון נ' שטינהויז

הכרעת דין

1.ביום 15.12.08 , עת היה הנאשם מיוצג על ידי עו"ד סלוביק, כפר וטען כי לא גרם לתאונה וכי לכן המשיך בנסיעה כדין.

לאחר שמיעת פרשת ראיות התביעה, בעקבות טענת הסנגור כי אין להשיב לאשמה, ביום 6.4.09 הוצאתי החלטה בה סקרתי ראיות התביעה וקבעתי כי יש תשתית ראייתית לכאורית, וכי על הנאשם להשיב לאשמה על כל העבירות, למעט עבירת הנסיעה באור אדום. משמעות החלטה זו כי זיכיתיו מעבירת הנסיעה באור אדום.

2.כתב האישום הוגש ביום 23.3.08 בהתייחס לארוע מיום 28.2.06 כלומר כעבור למעלה משנתיים ממועד האירוע. לאחר הוצאת ההחלטה ב- 6.4.09, נעלמו עקבותיו של הסנגור, עד שלאחר מספר דחיות, התחוור לי כי הושעה מלעסוק במקצוע.

לבסוף, הנאשם התייצב, והודיע כי העמיד עו"ד אחר , וכיום הוא מיוצג על ידי עו"ד צוקרמן.

3.דברים אלה מובאים על מנת ליתן הסבר לאיחור הרב בהשלמת שמיעת פרשת הראיות ובמתן הכרעת הדין.

כיום האשמה המיוחסת לנאשם הינה כי גרם לתאונת דרכים תוך שפגע ברכב המעורב, וגרם נזק לרכב וחבלה של ממש לנהגת הרכב, וכי לאחר מכן עזב מקום התאונה מבלי להושיט עזרה – עבירות הפקרה בניגוד לסע' 64א(ב) + סע' 40 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] , התשכ"א – 1961 (להלן.: "פקודת התעבורה") ותקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה, התשכ"א – 1961 עם סע' 38(3) לפקודת התעבורה.

4.מטעם ההגנה העיד הנאשם בלבד.

א. בהודעתו מיום 28.2.06 (ת/4):

בשעה 1530 לערך נהג במשאית מכיוון קסטינה לכיוון צפון , מהירות נסיעתו הייתה 25 קמ"ש בערך והיתה שיירה לפניו , נסע בנתיב הימני מתוך שלשה, לפניו נסעה משאית אחרת, ולפני הצומת ראה שהמשאית לפניו נכנסת לצומת וסוטה מעט שמאלה תוך כדי שהתנגשה עם הדופן הימנית בפרטית שהגיעה מימינה והיה שפשוף ביניהם .

הוא המשיך לנסוע ונכנס לצומת בירוק מלא ואחרי כחצי ק"מ לפתע רכב פרטי עקף אותו ונהגו סימן לו לעצור . עצר בשול והבחור ביקש ממנו רישיון נהיגה ואמר שהוא שוטר ושימתין להגעת המשטרה . הגיע רגלית לצומת .

אחרי התאונה המשאית הפוגעת שהייתה חדשה משלו ולבנה המשיכה בנסיעה והרכב הנפגע עצר בתוך הצומת.

טוען שהבחור שעצר אותו התבלבל בין המשאיות.

ב.בהודעתו מיום 5.3.06 (ת/13):

הצמיגים משופשפים, לא משום שפגע ברכב .

משאית שנסעה לפניו בצומת היא שפגעה בה עם דופן ימין בחזית הרכב הפרטי שעצר בתוך הצומת.בגלל שנעצר בנתיב נסיעה שלהם המשאית סטתה שמאלה ולא הספיקה לברוח מהפרטית ופגעה עם חלקה האחורי ימני בחזית הפרטית.אם לא הייתה סוטה שמאלה הייתה פוגעת בדופן הפרטית.

בטוח שהמתנדב טעה בין המשאיות.

ג.עדות הנאשם:

חזר מהעבודה, נסע במשאית מדרום לצפון, לעבר ביתו. עצר אותו מתנדב במשטרה ואמר לו שמעורב בתאונה כלשהי . ירד מהמשאית וניגש איתו לצומת , ראה שיש אוטו בצומת. לא היה נזק למשאית. בהודעה מסר שראה תאונה וחלף על פני רכבים פגועים כי נלחץ, פחד מאד, לא ידע מה להגיד, אמר זאת מתוך פחד , היה ילד, זה היה מזמן, לא ידע מה לעשות. מסר זאת, כי זה שעצר אותו צעק עליו. היה ממש מבוהל ולא זוכר שהגיע שוטר.

הסנגור לא נתן לו לקרוא לפני עדותו מה שאמר במשטרה. לא כ"כ זוכר מה אמר. עבר זמן.