מ.י. ענף תנועה ת"א נ' שפאי

החלטה

מורה על הצירוף כמבוקש.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"א, 29/03/2011 במעמד הנוכחים.

שלמה איזקסון, שופט

הכרעת דין

על פי הודאתו אני מרשיע את הנאשם בעבירות שבכתב האישום שצורף ומספרו 22-2-0065662-1.

ניתנה והודעה היום כ"ג אדר ב תשע"א, 29/03/2011 במעמד הנוכחים.

שלמה איזקסון, שופט

גזר דין

הנאשם נותן את הדין על שני אירועים שונים שהתרחשו בפער זמנים של כשנה, כשהצד השווה ביניהם הוא נהיגה בשכרות. האירוע הראשון התרחש ב – 5.12.09. או אז, בשעה 02:50 נלכד הנאשם בכף כשהוא נוהג רכב ובגופו נוכחות אלכוהול בשיעור של 1060 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

כעבור כשנה, ב 28.11.10, שוב נלכד הנאשם בכף ושוב נמצא אצלו אלכוהול בשיעור של 735 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

הנאשם צרף את שני התיקים, התביעה עתרה לעונש של 4 שנות פסילה, מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות.

התובעת הדגישה את חומרת התנהלותו של הנאשם כשבשני מקרים הוא נתפס נוהג בשכרות.

סנגורו של הנאשם עשה כל מאמץ לשכנע אותי להסתפק בעונש פסילה של שנתיים בלבד, שכן החובה להשית על הנאשם עונש פסילה ארוך של 4 שנים, תלויה בקיומה של הרשעה קודמת בשכרות וכאן לא הורשע הנאשם, כי אם בתאריך היום.

בנוסף לכך, העלה הסנגור את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את העובדה שהנאשם צריך להסיע ילד עם מגבלות וכן את יתר נסיבותיו האישיות.

עברו התעבורתי של הנאשם על רקע 10 שנות נהיגה ועל רקע משלח ידו כנהג משאית, איננו בעייתי לחלוטין. ברם, שני המקרים בהם נלכד הנאשם בכף נוהג בגילופין ששיעורי האלכוהול מאוד מאוד גבוהים, אינם מותירים ספק בכך שהנאשם מזלזל בחיי אדם של אלו שסובבים אותו ומצויים בסמוך אליו בעת שהוא אוחז בהגה.

מיותר להכביר מילים על החומרה שיש בנהיגת רכב בשכרות כשמדובר בשני אירועים שונים ובשיעורי אלכוהול מאוד גבוהים, אין מנוס מלמצות עם הנאשם את כל עומק הדין.

אשר על כן, עונש הפסילה שיושת על הנאשם יהיה מעל שנתיים ויותר.

עם זאת, הואיל ואין בעברו של הנאשם אירוע פלילי נוסף ועברו הפלילי תקין, לא אשית עליו עונש של מאסר ממשי לריצוי בפועל. עם זאת, הואיל והנאשם חזר על עצמו ונהג פעמיים בשכרות, אין מנוס מלהטיל עליו מאסר מותנה ויהיה זה מאסר מותנה שלא ניתן יהיה לרצותו בדרך של עבודות שירות, אם הנאשם יכשל שנית.

אחר הדברים האלה, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

א.40 חודשי פסילה.

מתוך תקופה זו, תנכה המזכירות כל תקופת פסילה שב"כ של הנאשם יוכיח להנחת דעתה שהנאשם היה נתון בה בשל מעורבותו בכל אחד משני התיקים, שעליהם הוא נותן את הדין.