מ.י. ענף תנועה ת"א נ' רצון

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ב18.2.09 בשעה 17:16 לא ציית הנאשם לתמרור ב' 2 המוצב במקום בכך שחלף על פני התמרור בניגוד לתקנה 22 א' לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם התביעה העיד השוטר ישראל יוסף, עדותו נשענה רובה ככולה על הדוח אותו רשם ביום האירוע - ת/1. על פי רישומי השוטר, הוא עמד סטטי על רחוב הירקון. כאשר, הוא מבחין בנאשם נוסע ברחוב הירקון בכיוון צפון ופונה ימינה וזאת בניגוד לתמרור ב' 2 המוצב בשני צידי הדרך, הנאשם עלה על המדרכה ונעצר. הוסברה לנאשם העבירה, הנאשם החל שוב לנסוע במקום, והוא החל צועק שיביא את עו"ד שלו לביהמ"ש והוא יראה לשוטר מה זה. הנאשם עמד עם הקטנוע, צילם את המקום, לאחר רישום הדוח חזר לקטנוע והמשיך לנסוע לכיוון מזרח בניגוד לכיוון הנסיעה.

תגובת הנאשם במעמד רישום הדוח הייתה: "אני עליתי על המדרכה להחנות, אתה רוצה לרשום דוח תרשום, תעשה פוזות על הילדים (בצרחות) אנחנו ניפגש בביהמ"ש, אני אביא את העו"ד שלי ואני אראה לך".

בביהמ"ש טען הנאשם כי נסע על רחוב הירקון מדרום לצפון, ברחוב מאפו עלה על המדרכה כדי להחנות את האופנוע על המדרכה, כשהוא קושר את האופנוע ניגש אליו השוטר וביקש ממנו רישיונות, השוטר אמר לו כי הוא ביצע עיקוף כדי לעלות על המדרכה ברחוב מאפו, לדברי הנאשם הדבר הזה אינו נכון והוא עלה על המדרכה כדי לחנות את האופנוע, השוטר היה במרחק 30 מ' ממנו.

השוטר שאל את הנאשם מדוע הוא נכנס באין כניסה, הנאשם טען כי מותר לו לעלות על המדרכה לצורך חניה והוא לא עבר על פני תמרור אין כניסה כי עלה על המדרכה לצורך חניה בלבד. השוטר לא דיבר בצורה יפה לנאשם.

לאחר ששמעתי את הצדדים השתכנעתי כי עדות האמת היא אמת.

הנאשם הגיש תמונות של מקום ביצוע העבירה כאשר באחת התמונות מצולם השוטר עומד בסמוך לניידת, בנסיבות אלה ניתן לומר כי התמונות צולמו ביום העבירה.

הנאשם צילם בנ/3 את האופנוע כאשר הוא עומד, חונה בסמוך לבניין המגורים. הנאשם צילם גם את מקום התמרור, מתוך התמונה נראה כי הקטנוע עומד בצד ימין של התמרור כאשר הוא מאחוריי התמרור, למעשה הנאשם ביצע לאור התמונה את העבירה. ניתן להבחין בתמונה כי הנאשם חצה את התמרור וזאת בנסיעה על המדרכה. אציין כי יש איסור נסיעה על המדרכה וכן חניה של קטנועים על המדרכה, העובדה כי הנאשם חנה את הקטנוע על המדרכה אינה מעידה על כך כי הנאשם לא ביצע עבירה. המדרכה מטרתה שמירה על האוטונומיה של הולכי הרגל להלך ברחוב ללא סכנה. העובדה כי אופנועים חונים על המדרכה יש בה לפגוע בזכות הולכי הרגל לבטיחות. ההיתר לנסיעה על המדרכה הוא לצורך כניסה ויציאה מחצרים בלבד. כפי שלהולכי הרגל להלך בכביש הוא לצורך חצייתו וזאת במעבר חצייה בלבד. אין היתר בחוק לנסיעה על מדרכה כדי להחנות על המדרכה.

מעבר לכך, העובדה כי הנאשם חלף על פני התמרור מצד ימין שלו אינה מהווה הגנה מפני ביצוע העבירה. שכן תמרור ב- 2 אוסר את הכניסה לרחוב וזאת בנסיעה על הכביש, אולם נהג החולף על התמרור על פני המדרכה, כאשר הוא נוהג בכלי רכב. הרי, שגם הוא מבצע את העבירה כיוון שהאיסור הוא איסור מוחלט לחצות את התמרור וזאת מכל צד שלו.

סוף דבר, בהישעני על עדות השוטר לו אני מאמין, התמונות אותם צירף הנאשם, ולאחר שהזהרתי את עצמי כי מדובר בעדות יחידה, אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

ניתנה היום, כ"ד, אדר תשע"ב , 18 מרץ 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: