מ.י. ענף תנועה ת"א נ' רחמים

בפני

כב' השופטת דלית ורד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי שמירת מרחק, נהיגה בחוסר זהירות ואי מסירת פרטים עבירות בניגוד לתקנות 21(ג), 49((א) ו 144(א)(3) לתקנות התעבורה,תשכ"א- 1961.

לפי כתב האישום, ביום 12.6.08 שעה 15:30 לערך, נהג הנאשם במונית (להלן-המונית) ברחוב רבי עקיבא מכיוון דרום לצפון והגיע לצומת עם רחוב ירושלים (להלן-הצומת). לפני הנאשם נסע רכב סוזוקי (להלן-הרכב) בו נהג שלמה דניאל,(להלן-הנהג המעורב), אשר עצר בצומת עקב אור אדום. לפי הנטען, הנאשם נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, ולא שמר על רווח מספיק המאפשר לעצור את הרכב בכל עת כדי למנוע תאונה, והתקרב יתר על המידה אל הרכב שלפניו, ופגע בו. כתוצאה מהתאונה נחבל הנהג המעורב והרכב ניזוק.

מטעם התביעה העידו בפניי הנהג המעורב ואשתו שישבה לצידו במועד התאונה ומטעם ההגנה העיד הנאשם עצמו.

הנאשם הודה כי הוא נושא באחריות לאירוע התאונה ובביצוע עבירה של אי שמירת מרחק בניגוד להוראותיה של תקנה 49(א) לתקנות התעבורה. הנאשם לא חלק כי המונית פגעה ברכב, אך לטענתו הפגיעה הייתה קלה ביותר וכתוצאה ממנה לא נגרמו נזקי גוף או רכוש, ולפיכך לא מוטל היה עליו למסור את פרטיו לנהג המעורב.

לאחר שהתרשמתי מהעדויות שנשמעו בפניי ובחנתי את החומר הרלוונטי, באתי לכלל מסקנה כי יש להרשיע את הנאשם, אולם אקבל את בקשתו החילופית של בא כוח הנאשם כי ההרשעה בגין אי מסירת פרטים תהיה בניגוד לתקנה 145 לתקנות שדנה בתאונת דרכים בה נגרמו נזקי רכוש, ולא בניגוד תקנה 144 לתקנות שעניינה אי מסירת פרטים בתאונת דרכים בה נגרמו נזקי גוף.

ואלה נימוקיי :

המונית פגעה מאחור ברכב שעה שהרכב עמד בצומת עקב אור אדום. בחקירתו הראשית של הנאשם הוא לא מסר כל גרסא אחרת בנוגע לאופן התרחשות התאונה, אך בחקירתו הנגדית הוא טען שנסע במהירות איטית.

הנהג המעורב ואשתו העידו כי הרכב עמד ברמזור ולפתע חשו בחבטה בחלקו האחורי של הרכב. איש מהם לא נחקר בחקירה נגדית בנוגע לגרסתו של הנאשם, כפי שהועלתה בהודעתו במשטרה,לפיה הרכב החל לנסוע לאחר שהרמזור התחלף לירוק ולפתע נעצר.

עוד ביום התאונה מסר הנהג המעורב הודעה במשטרה בה טען כך: "עמדתי ברמזור, פתאום קיבלתי מכה עפתי קדימה וגם אשתי עפה קדימה מהמכה, ביקשתי מהנהג הפוגע פרטים אך הוא סרב לתת לי בטענה שלא נגרם לי נזק אך נגרם נזק לרכב. לבסוף קילל אותי ונסע".

משהודה הנאשם באי שמירת מרחק, ולנוכח הנסיבות בהן פגעה המונית ברכב שעמד ברמזור ולא הוכחה רשלנות כלשהי מצד הנהג המעורב, הרי שיש להגיע למסקנה כי הנאשם נהג בחוסר זהירות וללא תשומת לב מספקת למצב התנועה והתמרורים, עבירה בניגוד לתקנה 21(ג) לתקנות התעבורה.

אני סבורה כי עדות הנהג המעורב הייתה אמינה. מלכתחילה בהודעתו במשטרה הוא דיווח כי הנאשם טען בפניו כי לא נגרם נזק לרכב. הנהג המעורב הודה כי לאחר אירוע התאונה לא טען בפני הנאשם כי נחבל אלא הוא חש בכאבים בצוואר רק למחרת היום. הוא הודה גם כי לאשתו לא נגרמה חבלה כלשהי עקב התאונה. הנהג המעורב המציא הצעת מחיר מהתקופה הרלוונטית בגין תיקון המגן האחורי ברכב,כשהסכום לתשלום עבור התיקון הינו על סך של 950 שקל. בנוסף, הומצאו אישורים רפואיים מהם עולה כי הנהג המעורב פנה לקבלת טיפול רפואי יום לאחר התאונה וקיבל זריקות בגין כאבי גב עליון. מאוחר יותר הופנה לפיזיותראפיה בגין הגבלה בתנועות הצוואר.

בסופו של יום, אני מאמינה כי המונית פגעה ברכב. ייתכן כי החבטה לא הייתה חזקה במיוחד, אך הנהג המעורב נהדף קדימה והרכב ניזוק. הנאשם נדרש למסור את פרטיו אך סירב, ובחקירתו במשטרה טען הנאשם כי הוא לא מסר פרטים היות ולטענתו לא נגרם נזק לרכב. גם אם הנאשם סבור היה כי מדובר בנזק קל בלבד, היה מוטל עליו למסור את פרטיו והוא לא היה רשאי לעשות דין לעצמו. יובהר כי לפי התקנות על הנהג למסור פרטים בו במקום ללא צורך בדרישה מצד נוהג הרכב האחר.

דעתי היא כי ממכלול הנתונים עולה כי יש להרשיע את הנאשם באי מסירת פרטים.

עם זאת, אתחשב בעובדה שהנזק לרכב היה קל יחסית והסתכם בסכום של 950 שקל, ושהנהג המעורב הודה כי לא טען בפני הנאשם כי הוא או אשתו נפגעו בתאונה. לפיכך ארשיע את הנאשם בעבירה הקלה יותר של אי מסירת פרטים בניגוד לתקנה 145 לתקנות התעבורה,וזאת חרף העבירה של אי מסירת פרטים בניגוד לתקנה 144(3) לתקנות התעבורה, כפי שיוחסה לנאשם בכתב האישום. אציין כי החומרה המיוחסת לעבירה בניגוד לתקנה לתקנות (שהינה עבירה המנויה בתוספת הראשונה לפקודת התעבורה{נוסח חדש],תשכ"א-1961], נובעת מהחובה החוקית והמוסרית המוטלת על נהג כלפי מי שנפגע פיזית בתאונה, ואילו במקרה דנן מדובר בתאונה בה נגרמו, על פניו, נזקי רכוש קלים.

אשר על כן, אני מרשיעה את הנאשם בביצוע עבירות בניגוד לתקנות 49(א), 21(ג) ו 145 לתקנות התעבורה, כשההרשעה בתקנה 145 לתקנות הינה מכוח סמכותי לפי סעיף 184 לחוק סדר הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982.

ניתנה היום, י"ב אלול תשע"א , 11 ספטמבר 2011, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: