מ.י. ענף תנועה ת"א נ' קנטור

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק

כנגד הנאשם נרשמה, ביום 17.5.09, הזמנה לדין וכתב אישום בגין נהיגה במהירות העולה על המותר (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 54(א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו ובמועדים 14.11.11 ו- 23.4.12, נשמעו הראיות בתיק.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:

רס"ב רווה סוריאנו, עורך הדו"ח, מטעמו הוגשו הדו"ח שסומן ת/1 ויומן הפעלה שסומן ת/2.

רס"ב אבנר ברזילי, טכנאי המעבדה המשטרתית, מטעמו הוגשו תעודת עובד ציבור, שסומנה ת/3, טופס ביקורת תקופתית, שסומן ת/4 וכרטיס מכשיר, שסומן ת/5.

על פי גרסת המאשימה, ביום 17.5.09, בסמוך לשעה 00:45, נהג הנאשם ברכב בכביש מספר 20, מכיוון צפון לכיוון דרום ובהגיעו לק"מ 21, נמדד רכבו על ידי עד תביעה מס' 1, באמצעות מכשיר ממל"ז, כאשר הוא נוסע במהירות של 160 קמ"ש.

העד דלק אחרי רכבו של הנאשם, הורה לו לעצור את הרכב ורשם מפיו את הדברים הבאים:" קשה לי להאמין, היו לידי עוד כלי רכב ".

מכשיר הממל"ז בו עשה העד שימוש, נבדק על ידי עד תביעה מס' 2, ביום 14.5.09 ונמצא תקין, כעולה מ- ת/3, ת/4 ו- ת/5.

עד תביעה מספר 1 ביצע בדיקות בתחילת המשמרת ובסיומה, כנדרש, כמפורט ב- ת/1.

הנאשם העיד להגנתו ועל פי גרסתו נהג במקום האמור, כאשר לפתע הורה לו העד לעצור את הרכב. לדברי הנאשם, בכיוון נסיעתו נסעו כלי רכב נוספים והוא נהג במהירות קרובה למהירות המותרת, לא מעבר ל- 95 קמ"ש.

הנאשם הכחיש כי היה לבדו בנתיב נסיעתו או בכיוון נסיעתו.

לאחר ששמעתי את הצדדים, בחנתי את הראיות, לא אוכל לקבוע במידה הנדרשת בהליך פלילי, כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בתיעוד נסיבות ביצוע העבירה, ציין עד תביעה מס' 1 כי הנאשם היה "בודד בנתיב השמאלי", בעוד שההנחיות להפעלת מכשיר ממל"ז בשעות הלילה, מחייבות את היות הרכב הנמדד בודד בכיוון נסיעתו ולא רק בנתיב נסיעתו.

בנוסף, לא ציין העד כי בדק את התמרורים המורים על סוג הכביש או המהירות המותרת בו, בכניסה או כניסות לכביש 20, טרם שבוצעה האכיפה כנגד הנאשם ולכן, לא הוכח כי המהירות המותרת היא אכן 90 קמ"ש, כפי שצוין בכתב האישום.

הנאשם עמד על גרסתו, ועדותו בבית המשפט עשתה עלי רושם אמין.

ב"כ הנאשם העלה טענות נוספות כנגד ראיות המאשימה, אך לטעמי, די בכשלים שפורטו לעיל כדי להביא לידי זיכויו של הנאשם ולכן, לא אדרש להן.

לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשם מחמת הספק.

ניתן היום, א' ניסן תשע"ב, 22 מאי 2012, במעמד הצדדים.