מ.י. ענף תנועה ת"א נ' פרנקו

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום :

1. אי ציות לתמרור ב-37, ("עצור ותן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה") עבירה על תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה, התשכ"א- 1961 בקשר עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961.

2. נהיגה בקלות ראש - עבירה על סעיף 62 (2) בקשר עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] , התשכ"א – 1961.

3. אי מסירת פרטים – עבירה על תקנה 144 (א) (3) בקשר עם סעיף 38 (1) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א -1961.

עובדות המקרה

הנאשם נהג ב - 27.4.2009 בשעה 17:30 ברכב ברחוב וולפסון בת"א מכיוון מערב לכיוון מזרח והתקרב לצומת עם רחוב צ'לנוב. ברחוב וולפסון בסמוך לצומת מוצב בשני צידי הדרך בכיוון נסיעת הנאשם תמרור ב- 37 (עצור ותן זכות קדימה לתנועה בדרך החוצה). אותה העת נהג זדה אסי על אופנוע ברחוב צ'לנוב מכיוון דרום לכיוון צפון, מימין לשמאל כיון נסיעת הנאשם והתקרב לצומת האמור. הנאשם נהג בקלות ראש, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך נכנס לצומת מבלי שנתן זכות קדימה לאופנוע, חסם את דרכו ושני כלי הרכב התנגשו.

כתוצאה מהתאונה נחבל רוכב האופנוע חבלה של ממש, הוא סבל משבר בשורש כף יד שמאל וקרעים בטחול, בנוסף כלי הרכב המעורבים ניזוקו.

כמו כן הנאשם נמלט ממקום התאונה מבלי למסור פרטים או להגיש עזרה לרוכב אשר שכב שרוע על הכביש.

דיון

הצדדים הגיעו בשנת 2011 להסדר טיעון, שתוכנו :

" 3 שנים פסילה בפועל, 4 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות בכפוף בקבלת חו"ד מהממונה על עבודות השירות, שנה מאסר על תנאי למשך 3 שנים, שנה פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס" (הדגשה ו.י)

זהבה לרנר, הממונה על עבודות השירות נתנה חו"ד חד משמעית על האפשרות לחלופת מעצר לנאשם. בחו"ד נאמר שמכח הסמכות שנתנה לה בסעיף 51ב (ב) לחוק העונשין אזי היא סוברת שאין לאפשר לו חלופת מעצר במסגרת עבודת שירות.

"העמדה שלנו היא שלילית וכך לנוכח תפקודו השלילי בעבודות שירות שביצע בתיק קודם" (פרוטקול 6.11.13 עמ' 17 שורות 10-11)ובלשונה :

על פי עדותה בשנת 2004 הנאשם נדון לתחליף מעצר, אולם עבודות השירות הופסקו בשל הפרות חמורות, בוצעה לו הפסקה מנהלית והוא רצה את יתרת הימים במאסר בפועל.

כעבור זמן מה, בשל עבירה אחרת הוא נשלח שוב לחלופת מעצר, הוא נדון לששה חודשים אולם הוא השלים את חובותיו רק כעבור 9 חודשים. הוא הפר את תנאי חלופת המעצר בדרכים רבות : איחורים, העדרויות עליהן לא דיווח, בוצעו לו 4 שיחות אזהרה אך הן לא נשאו פרי, נוסף לכך הוא התנהג בחוצפה למעסיק, עבר מספר מקומות עבודה ועוד.

אף לצורך מתן חוות דעת לפסק הדין כאן, הוזמן הנאשם לממונה ולא התייצב על דעת עצמו, כל פעם לפי תירוץ אחר.

יתרה מזאת הממונה הגיבה כך לשאלת הסנגור :

"ש.היום כשאת מתארת היטב את מצבו, הפעמים הקודמות שלו, ואת יודעת מה עבר עליו בתיק האישי שלו, האם יש מקום מבחינתכם, אחרי שהבין את העניין הזה באופן חד משמעי, האם את יכולה היום רק בגלל הנימוק של העדרויות, שזה עיקר הסירוב שלכם, האם את מוכנה היום לתת לו הזדמנות שיתחיל עבודות שירות, אם תוך חודש ראשון יהיה סירוב שלו והעדרויות? ת.למה לתת לו? התנהגות שלו מעידה".(פרוטוקול 6.11.13 עמ' 19 שורות 7-12)

מהדברים הנ"ל עולה כי הממונה לא רואה כלל מקום לתת לנאשם את האופציה של עבודות שירות, הן בשל עברו והן בשלל החשש שמעסיקים פוטניצאליים לא יהיו מעוניינים להעסיק נאשמים אחרים בשל תפקודו הלקוי.