מ.י. ענף תנועה ת"א נ' פרגון

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג בהיותו שכור וזאת על פי התנהגותו ובדיקה במכשיר הינשוף שקבעה כי נהג בעת שבגופו היו 500 מקג' אלכוהול בליטר אויר נשוף. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה תשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1. הנאשם נהג ברכבו בכביש 20 לדרום.

2.הנאשם שתה משקה אלכוהולי.

3.הנאשם ביצע בדיקת מאפיינים וכן בדיקה במכשיר הינשוף.

4.במכשיר הינשוף נמדדה תוצאה של 500 מקג' בליטר אויר נשוף.

5.הן הנאשם והן איש המעבדה לא העידו בפני בית המשפט.

לטענת המאשימה, יש לקבוע כי הנאשם היה שכור הן לאור תוצאות בדיקת הינשוף, הן לאור מבחן המאפיינים ולאור העובדה כי הנאשם לא העיד.

לטענת ההגנה, לא ניתן לבסס הרשעה בגין נהיגה בשכרות הואיל ואיש המעבדה לא העיד, לפיכך, אין כל ראיה כי המכשיר היה תקין. כמו כן, לא ניצתן להרשיע הנאשם בעבירה אחרת לאור פסה"ד בע.פ.ת. 23854-10-12 ארביב נ' מדינת ישראל. כמו כן אין משמעות לכך שהנאשם לא העיד, שכן התביעה לא הביאה כל ראיה כי הנאשם היה שכור.

בית המשפט קובע כי כי לא שוכנע שהנאשם נהג בהיותו שכור, ברם בימ"ש סבור כי הוכח שהנאשם נהג בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים, זאת מן הנימוקים הבאים:

1.כאמור איש המעבדה לא העיד בתיק זה, זאת מאחר והעד לא התייצב בבית המשפט 3 פעמים למרות שהתביעה היתה צריכה לדאוג לזימונו. בהעדר עדותו של איש המעבדה, לא ניתן לקבוע כי מכשיר הינשוף היה תקין בעת הפעלתו, שכן לא הוגשו לבית המשפט ראיות כי מכשיר בוצעו בדיקת שגרה בזמן וכי המכשיר היה תקין בעת הפעלתו. כמו כן, לא הוגשו תעודת הבלון ביחידה בה בוצעה בדיקת הכיול, לפיכך לא ניתן לקבוע כי המכשיר כויל כדין. אשר על כן לא ניתן להסתמך על בדיקת הינשוף שנעשתה לנאשם.

2. מאידך לנאשם בוצעה בדיקת מאפיינים ממנה עולה כי הנאשם כשל בהבאת אצבע לאף, אם כי עמד יציב וביצע כהלכה את מבחן ההליכה ומפיו נדף ריח של אלכוהול.

3.כמו כן, הנאשם הודה בפני השוטרים בשלוש הזדמנויות שונות כי שתה 2 כוסות וודקה כחצי שעה לפני שנעצר על ידי השוטרים.

4. הנאשם בחר שלא להעיד ובכך יש לחזק את ראיות המאשימה בהתאם להוראות סעיף 162 לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב 1982 בית המשפט מסכים עם ב"כ הנאשם כי בקשר לעבירת השכרות אין בעובדה שהנאשם לא העיד כדי ליצור יש מאין , מאחר ובית משפט לא קיבל את תוצאות בדיקת הינשוף. ברם בהקשר לעבירה על הוראות תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה בהחלט ניתן לראות באי עדותו של הנאשם חיזוק לגרסת התביעה.

5. בית המשפט סבור כיהחלטתו של בית משפט ע.פ.ת. 23854-10-12 מתייחסת אך ורק להרשעה בעבירה בנהיגה בשכרות בניגוד להוראות סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה שכן השופט מדגיש כי צריך להזהיר את הנאשם ולאפשר להבדק במעבדה פרטית כדי לסתור את חזקת השכרות לגבי עבירה על הוראות תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה עיין זה לא חל.

6.אשר על כן בית המשפט מזכה את הנאשם מעבירה על הוראות סעיף 62(3) לפקודת התעבורה , מרשיע את הנאשם בעבירה על הוראות תקנה 26 (2) לתקנות התעבורה על סמך הודאתו כי שתה שתי כוסות וודקה ותוצאות מבחן המאפיינים.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ב , 29 נובמבר 2011, במעמד הצדדים.