מ.י. ענף תנועה ת"א נ' פל

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום אשר בו נטען כי הנאשמת נהגה ברכב (קטנוע) ולא צייתה לתמרור ב-37 ("עצור") אשר היה מוצב בדרך בכיוון נסיעתה, בכך שלא עצרה את רכבה לפני קו העצירה, וזאת בניגוד לתקנות 22(א) ו-64(ד) לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה ולפיכך התקיים דיון הוכחות.

מטעם התביעה העיד השוטר מר יניב עובד ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך (סומן ת/1).

מטעם ההגנה העידה הנאשמת עצמה ובמסגרת עדותה הוגשו לבקשתה שתי אסופות של צילומים – האחת מעיתוי האירוע (סומנה נ/1) – והשניה מעיתוי אחר (סומנה נ/2).

חברה של הנאשמת, אשר הורכבה על ידי הנאשמת על הקטנוע בעת האירוע, לא הובאה לעדות ע"י הנאשמת.

לאחר ששמעתי בפני את העדויות ובחנתי את הראיות, מסקנתי היא כי התביעה עמדה כנדרש בנטל הוכחת המיוחס לנאשמת בכתב האישום.

השוטר ערך דו"ח מפורט אשר ממנו עולה כי תצפיתו אל עבר הנדרש לאכיפה היתה תצפית קרובה וטובה.

השוטר העיד כי עמד במרחק של כ-10 מטרים מהצומת.

האירוע התרחש באור יום (בשעה 14:10 בצהרים).

עיון בתמונותיה של הנאשמת עצמה (והכוונה לתמונות אשר סומנו נ/2) מלמד כי מקירבה כזאת לצומת ניתן להבחין בקו העצירה ובכל הנדרש לאכיפה כאמור.

גם בתמונות (נ/1) – שם סימנה הנאשמת (בעיגול בעט כחול בתמונה מס' 5) את המיקום שבו ראתה לראשונה השוטר – ניכר כי מדובר במקום שהוא קרוב מאד לצומת – ואחרי המכונית שחונה מצד שמאל – דהיינו במרחק ובזווית אשר הדעת נותנת שאין בו כל הסתרה.

אך זאת ועוד: הנאשמת איננה מסוגלת למעשה להעיד היכן עמד השוטר בתצפית, להיכן היה מבטו, ומה היה שדה ראייתו בעיתוי הרלבנטי, שהרי הנאשמת נאלצה להודות בעדותה כי לא הבחינה בשוטר אלא רק ברגע שהוא עצר אותה. (ראה נא את עדותה של הנאשמת בעמ' 3 שורה 5 לפרוטוקול).

ובמילים אחרות: כשמדובר בעיתוי הרלבנטי – והוא כאשר הנאשמת מצויה עם קטנועה לפני קו העצירה – טרם מבחינה הנאשמת בשוטר, אלא רק ברגע שהוא כבר מורה לה לעצור לכשפנתה כבר ימינה.

דהיינו – אין הנאשמת יכולה להעיד כאמור כי בעיתוי הרלבנטי לא יכול היה השוטר לראותה.

השוטר עשה עלי רושם אמין, מקצועי וכן בעדותו.

לא היתה מחלוקת כי בכיוון נסיעתה של הנאשמת היה מצוי תמרור ב-37 וגם קו עצירה ברור, (והדבר ניכר גם מתמונותיה של הנאשמת).

הנאשמת עצמה הסכימה במהלך חקירתה הנגדית בבית המשפט כי אם לא היו כלי רכב חונים בימין הדרך כפי שמוצג בתמונותיה (נ/1) אזי מסכימה היא כי השוטר כן יכול היה לראות את התנהלותה על הכביש במקום ובעיתוי הרלבנטים. (ראה עדותה של הנאשמת בעמ' 3 שורה 14 לפרוטוקול).