מ.י. ענף תנועה ת"א נ' פולטוב

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

הנאשם מואשם כי גרם לתאונת דרכים בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב המעורב בניגוד לתמרור ב-37 המוצב בכיון נסיעתו, וזאת לאחר שהרמזורים בצומת לא פעלו אותה העת. במעשים אלה עבר הנאשם עבירה על הוראות סעיף 62(2) בצירוף סעיף 38(2)לפקודת התעבורה התשכ"א – 1961. ועברעל הוראת תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

ביום 05.06.06 בשעה 11:40 או בסמוך לכך, נהג הנאשם בכביש איילון דרום מכיוון דרום לכיוון צפון והתקרב לצומת העליה לקוממיות.

אותה העת, נהג לרין דימיטרי (להלן: "המעורב") ברחוב קוממיות מכיוון מזרח למערב משמאל לימין כיוון נסיעת הנאשם והתקרב לצומת.

בכיוון נסיעת הנאשם, משני צידי הדרך מוצבים תמרורי ב-37.

כתוצאה מהתאונה נחבלה נוסעת ברכב המעורב ושני כלי הרכב המעורבים ניזוקו.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשם לא ציית לתמרור ב- 37 שהיה מוצב משני צידי הכביש בכיוון נסיעתו ולא נתן זכות קדימה לרכבים החוצים את הצומת ועל כן הנאשם אחראי בגרימת התאונה.

לטענת ההגנה, הנאשם נכנס לצומת כאשר הרמזור פעל כשורה ומופע אורו בכיוון נסיעת הנאשם היה ירוק. הנאשם נכנס לצומת באור ירוק כשלפתע, כשעבר את קו הצומת כבה הרמזור. הנאשם עצר רכבו והבחין ברכב הנוסע מצידו השמאלית במהירות ופוגע בו. לטענת הנאשם המעורבים היו מסוממים. הנהג המעורב יצא כשבידיו באנג והוא השליכו אל מתחת לגשר. הנהג המעורב אף אמר לחברתו בשפה הרוסית שתיפול ותגיד שאינה חשה בטוב. אולם לא ידע כי הנאשם דובר השפה הרוסית והבין את שאמר.

לאחר שבחנתי את הראיות שהובאו בפני, לא אוכל לקבוע, כי הונחה בפני תשתית ראייתית מספקת במידה הנדרשת בהליך פלילי, כדי לקבוע, כי הנאשם נושא באחריות לתאונה וזאת מן הנימוקים הבאים:

עת/1 אומר בחקירתו הנגדית:"אני הגעתי למקום חמש דקות לאחר קבלת הארוע, תיאור הרמזורים מתייחס למצב בו היו בעת שאני הגעתי למקום, לא יודע אם הרמזורים עבדו או לא בקרות התאונה" (עמוד 2 שורה 5).

מהודעתו של הנאשם במשטרה ומעדותו בבית המשפט עולה כי בעת שנכנס לצומת הרמזורים פעלו כשורה ובכיוון נסיעתו הופיע האור הירוק ועל כן נכנס לצומת. אולם, לאחר שעבר את קו הצומת הרמזור כבה ובשל כך הנאשם מיד עצר רכבו. עוד באותו הרגע הגיע משמאלו רכב המעורב במהירות ופגע בו.

לנאשם עד הגנה אשר מסר הודעתו במשטרה, שם הוא תומך בגרסתו של הנאשם כי עמדו רכבים בצומת באור האדום. כשהאור התחלף לירוק, רכב ראשון נסע ועבר הצומת, הרכב השני, רכב הנאשם, החל בחציית הצומת כשלפתע כבה הרמזור

והנאשם נעצר, ומאחור, הרכב השלישי, עד ההגנה נאלץ אף הוא לבלום כדי לא לפגוע ברכב הנאשם ואז התרחשה התאונה.

מכל האמור, נראה כי אין בחומר הראיות בכדי להרשיע הנאשם. המדובר בעדות מול עדות והתביעה לא הרימה את נטל ההוכחה. לפיכך, בית המשפט קובע כי הנאשם זכאי מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ד אדר א תשע"א , 28 פברואר 2011, במעמד הצדדים.