מ.י. ענף תנועה ת"א נ' סלמן

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם זכאי מחמת הספק.

הנאשם מואשם בכך שנהג ברכב כשהוא שיכור. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראת סעיף 62(3), 64ב(א) ו- 39א לפקודת התעבורה התשכ"א – 1961 ותקנה 169א לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

ביום 12.07.08 בשעה 05:40 או בסמוך לכך, נהג הנאשם ברכבו ברחוב הרכבת בתל אביב.

הנאשם שתה משקה אלכוהולי עובר לנהיגתו.

בבדיקת הינשוף שנערכה לנאשם נמצאו 505 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה: הנאשם נהג כשהוא שיכור. הנאשם שתה כוס יגר רד-בול עובר לנהיגתו. מפיו נדף ריח של אלכוהול. בבדיקת הינשוף שנערכה לנאשם נמצאו 505 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף.

לטענת ההגנה, הנאשם לא היה שיכור. הנאשם לוקח כדורים בעקבות ניתוח שעבר וייתכן והיתה לזה השלכות על הבדיקה. הנאשם לא ביצע מבחן מאפיינים בשל נכות ברגל ימין. התביעה הגישה כיול מכשיר של מכשיר אחר מהמכשיר בו נבדק הנאשם.

בית המשפט קובע כי לא שוכנע מעבר לספק סביר כי הנאשם היה שיכור וזאת מן הנימוקים הבאים:

1.מדו"ח פעולה (ת/5) עולה כי הנאשם נעצר לאחר שיצא ממועדון ברחוב הרכבת, הנאשם שתה במועדון דגה בשעה 01:00 לערך כוסית יגר – רד בול.

2.דו"ח כתב האישום נרשם ע"י עת/3 אשר לא עצר את הנאשם ולא היה נוכח במקום בו נעצר הנאשם. העד הוזעק למקום כדי למלא את הדו"ח וזאת משום שלשוטרים שעצרו את הנאשם לא היו טפסים של הזמנה לדין. עת/3 אומר בחקירתו הנגדית:"הנתונים הרשומים בדו"ח הם על פי שמועה" (עמוד 4 שורה 17).

3.פלט כיול מכשיר הינשוף (ת/8) שהוגש בתיק זה מתאים למספר מכשיר 107. אולם, על פלט הבדיקה (ת/9), על טופס דין וחשבון על בדיקת שכרות (ת/7) ועל תע"צ (ת/1) המכשיר מצוין מספר מכשיר 101. ומכאן שלא ניתן להסתמך על תוצאות מכשיר הינשוף שהרי אין הוכחה שהוא כוייל על פי הנהלים.

4.לנאשם לא נערכה בדיקת מאפיינים. בדו"ח הפעולה (ת/5) ציין עת/2:"לא ניתן לבצע מאפיינים עקב נכות ברגל ימין".

5.בחקירתו הנגדית אומר עת/2:"אני מאשר כי לא היה דבר חריג חוץ מריח קל" (עמוד 2 שורה 15).

6.עת/4 אומר כי וידא את 15 הדקות עובר לבדיקת הינשוף כי הנאשם לא שתה, עישן או הקיא עם עת/2 וזאת על פי הרשום בטופס דין וחשבון (ת/7) לטענתו:"אני לא המתנתי עם הנאשם רבע שעה" (עמוד 6 שורות 17-18). אולם כשנשאל עת/2 בחקירתו הנגדית אם הוא שהשגיח על הנאשם רבע שעה עובר לבדיקת הינשוף השיב:"לא אני. לא התפקיד שלי" (עמוד 2 שורה 17) וזאת על אף שבדו"ח הפעולה (ת/5) ציין שהוא עשה זאת.

7.העולה מן המקובץ הוא כי למעשה לא הוכח כי המכשיר כויל כדין, וכן כי המתינו רבע שעה ממועד עצירתו עד לביצוע בדיקה וכי הנאשם היה תחת השחגה במועד זה. בית משפט קובע כי לא ניתן להסתמך על בדיקת הינשוף בהעדר בדיקת מאפיינים אין כל ראיה כי הנאשם היה שכור, לפיכך בית המשפט מזכה את הנאשם.