מ.י. ענף תנועה ת"א נ' סלמה

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף וללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירות בניגוד לסעיפים 67 ו-10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א-1961 (להלן – הפקודה) וסעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 וכן בגין אי ציות להוראות השוטר, עבירה בניגוד לתקנה 23(1) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן – התקנות).

על פי האמור בכתב האישום, ביום 8.8.2008, שעה 17:20 לערך, נהג הנאשם טרקטורון ברחוב 2040 בתל אביב, ונעצר בגין חשד לנהיגה פרועה.

פקד ליאת בורובסקי הורתה לנאשם פעמיים לדומם את המנוע, אך הנאשם לא ציית להוראת השוטרת והאחרונה דוממה את המנוע.

הנאשם נפסל מלהחזיק רשיון נהיגה על ידי משרד הרישוי לתקופה של 3 חודשים (שיטת הניקוד) החל מיום 2.7.2008 והפקיד רשיון נהיגה במשרד הרישוי.

הנאשם נהג ביום האירוע בעוד הפסילה בתוקף, כאשר רישיון נהיגתו פג עוד בספטמבר 07, וללא ביטוח בר תוקף.

הנאשם כפר במיוחס לו והתנהל דיון הוכחות.

מטעם התביעה העידו: ע.ת.1 - פקד בורובסקי ליאת (להלן – השוטרת) ובמסגרת עדותה הוגש דו"ח פעולה (ת/1) ודו"ח עיכוב (ת/2) וכן ע.ת.2 - גב' אלקה צוקרמן במסגרת עדותה הוגשו תדפיסי רכבים (ת/5, ת/6) כמו כן, הוגשו הודעת הנאשם (ת/3) ותע"צ משרד הרישוי (ת/4).

מטעם ההגנה העיד הנאשם.

יובהר כי בכתב האישום נפלה טעות במספר הרישוי של הטרקטורון, נוכח העובדה שהשוטרת זיהתה את הטרקטורון אך באמצעות מספר השלדה, היות ונסע ללא לוחית רישוי. לפיכך, טענה ההגנה כי הנאשם לא נהג ברכב כפי תיאורו בכתב האישום. בסופו של דבר, כתב האישום תוקן ביולי 2012, וראש ענף בקרת רכב במשרד הרישוי, צורפה בהסכמה כעדת תביעה. מעדותה התברר כי מ.ר. של הטרקטורון הוא 8486567, מספר השלדה הוא כפי שרשמה השוטרת בדוח הפעולה, והטרקטורון היה רשום על שם הנאשם בעת האירוע.

אין חולק כי במועד האירוע הנאשם ריצה פסילה שהוטלה עליו על ידי משרד הרישוי. השאלה במחלוקת היא האם הנאשם נהג בטרקטורון, ומשכך נהג בזמן פסילה.

בעקבות קבלת דיווח מהמוקד על טרקטורונים משתוללים, יצאה השוטרת לאיזור החולות של חוף תל ברוך. היא הבחינה בקבוצת טרקטורונים הנוסעים בדיונות, לרבות טרקטורון בצבע שחור עם כיתוב בצבע זהוב שהנוסע עליו חובש קסדה שחורה. בעדותה הסבירה השוטרת כי על הטרקטורון רכב אדם אחד בלבד. מאוחר יותר התברר כי הטרקטורון האמור הינו בבבעלות הנאשם.

הטרקטורונים עלו על הכביש על מנת לחצות אותו. כל הטרקטורונים עצרו בתחנת אוטובוס לרבות הטרקטורון בבעלות הנאשם. השוטרת הגיעה מאחורי הנאשם, הוא הבחין בה וניסה להניע את הטרקטורון. השוטרת ביקשה מהנאשם לדומם מנוע ולהציג רישיון נהיגה, והוא בתגובה טען שהרישיון אינו ברשותו אלא אצל חברו שנוהג בטרקטורון השני. הנאשם אף לא זכר מה מספר תעודת הזהות שלו. במהלך שיחתם כל הטרקטורונים עזבו ונסעו. השוטרת חזרה וביקשה מהנאשם להציג רשיונות, אך הנאשם הניע את הרכב. לטענתה, עמדה לידו וצעקה עליו ארבע פעמים שידומם את המנוע, אך הנאשם השאיר ידיו על ההגה ונתן לחיצת גז קטנה. השוטרת דוממה את המנוע והוציאה את המפתח מהמפסק. הוסבר לנאשם כי הוא מעוכב לצורך זיהוי ונמסרה לו הזמנה לבית המשפט בגין אי ציות להוראת שוטר ונסיעה ללא לוחית זיהוי.

רק לבסוף נזכר הנאשם במספר תעודת הזיהו שלו וזוהה בסיוע מסוף בו הופיעה תמונתו. במהלך הנסיעה לתחנת המשטרה התברר כי הטרקטורון רשום על שמו של הנאשם וכי הוא פסול לנהיגה.

מדו"ח הפעולה עולה כי השוטרת הבחינה בטרקטורון כשהנאשם ישב על מושב הנהג. היא ציינה בדוח כי הנאשם "ראה אותי וניסה להניע, אמרתי לו לדומם ולא לנסות להניע" ובהמשך "הוא הניע את הרכב... וצעקתי עליו 4 פעמים שידומם מנוע, ידיו היו על ההגה והוא עשה תנועה של נתינת גז קטנה". יוטעם כי באותו שלב לא ידעה השוטרת כי הנאשם פסול לנהיגה, אלא החשד היה לנהיגה פראית של טרקטורונים. לפיכך יש בתיאור ניסיונותיה החוזרים ונישנים לגרום לנאשם לדומם את המנוע, כדי לחזק את גירסת התביעה כי הנאשם אכן הניע את הטרקטורון. הנאשם בעדותו הודה כי השוטרת הוציאה את המפתח מהמפסק, אך טען כי הטרקטורון לא היה מונע. לא היה לו כל הסבר מדוע נאלצה השוטרת להוציא את המפתח מהמפסק.

כאמור, בדרך לתחנת המשטרה התברר כי הנאשם פסול מלנהוג. לפיכך נחקר הנאשם בגין חשד לנהיגה בזמן פסילה, ובאור זה יש להתייחס לתשובותיו בהודעתו (ת/3). טענתו העיקרית של הנאשם הייתה כי הטרקטורון לא היה בנסיעה בעת המפגש עם השוטרת.לשאלת החוקר האם המנוע היה מונע השיב הנאשם "באותו הרגע לא היה מונע". כשנשאל האם היה עוד מישהו על הטרקטורון השיב כי "באותו הרגע שהשוטרת ראתה אותי לא". תשובותיו אלה עמומות. הנאשם היתמם וטען כי אותו רגע לא נהג, אך לא הכחיש כי נהג בטרקטורון אותו יום.

ניתן להבחין כי הנאשם לא טען כי אדם אחר נהג בטרקטורון. כפי שעוד יובהר, גרסא זו הועלתה לראשונה בחקירתו הנגדית של הנאשם.

בחקירתו הנגדית, כשנשאל הנאשם כיצד הגיע הטרקטורון לאיזור, טען כי "לא אמרתי שהוא הגיע לשם מעצמו...", אך התחמק מלהשיב ולמסור גרסא ברורה בשאלה כיצד הגיע הטרקטורון לאיזור (פרו' עמ', 15, שו' 2-8). מאוחר יותר טען כי הטרקטורון הגיע בעגלה (פרו' עמ'15, שו 21' ), ולבסוף שינה גרסתו וטען כי חברו נהג בטרקטורון והוא ישב בו כנוסע.

היה אך מתבקש כי הנאשם יזמן לעדות את מי שלדבריו נהג בטרקטורון, במיוחד כשמדובר בעדות הנוגעת ללב ליבו של כתב האישום נגדו. ואולם הנאשם טען כי נוכח הזמן שחלף אין הוא זוכר מי נהג בטרקטורון.

עוד ביום האירוע הנאשם נחקר תחת אזהרה בגין חשד לנהיגה בזמן פסילה. משחלפו חודשים ספורים מקרות האירוע, הוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה בזמן פסילה. בנסיבות אלה לא ניתן לקבל את הטענה כי הנאשם המתין חמש שנים על מנת לנסות ולשחזר מהו שמו של חברו שנהג בטרקטורון. זאת ועוד, לא רק שהנאשם לא טען בהודעתו כי אדם אחר נהג בטרקטורון אלא שמעולם לא נקב בשמו, גם לא סמוך מאד לאירוע, שאז זכרונו היה טרי. בחקירתו הנגדית הסביר הנאשם את הימנעותו זו בכך שלא נשאל שאלה קונקרטית בענין זה : "כי לא שאלו אותי מי הרכיב אותי, שאלו אם נהגתי" .