מ.י. ענף תנועה ת"א נ' סגרון

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

הנאשם מואשם בכך כי סטה מנתיב נסיעתו, חסם רכב שנסע מימינו וגרם לתאונת דרכים בה נחבלו הנאשם ונוסעת ברכבו נחבלה חבלה של ממש. רכב הנעקף פגע ברכב נוסף, כך ש 3 כלי הרכב ניזוקו עקב התאונה. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות תקנות 21 (ג) ו 41 לתקנות התעבורה בצרוף סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה, תשכ"א - 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1.רכב הנאשם נסע בדרך נמיר מצפון לדרום.

2.רכב הפורד נסע בדרך נמיר מצפון לדרום.

3.רכב הניסן נסע ברח' יוניצמן ממעבר למזרח.

4.כלי הרכב ניזוקו בצורה שתיאר הבוחן בדו"ח הבוחן וכן נמצאו במקום שציין הבוחן בתרשים.

הבעיה המרכזית בתיק זה היא כי העד העיקרי שעליו בין השאר התבסס הבוחן בחוות הדעת לא העיד בפני בית המשפט. למעשה הנאשם ונהג רכב הניסן יניב חסין לא יודעים כלל כיצד התרחשה התאונה. שניהם יכולים לדעת אך ורק להיכן נסעו לפני התאונה, ברם אין הם יודעים מה קרה.

למעשה העד העיקרי שמנסה להסביר כיצד התרחשה התאונה הוא הבוחן. יש לציין כי הבוחן הגיע למסקנותיו בין השאר לאור הודעתו של נהג הפורד שמעורב בתאונה שעדותו בהחלט אינה עדות של עד ניטרלי.

הבוחן קבע כי הנאשם לא נסע בנתיב הימני כפי שטען זאת לאור מספר ממצאים, סימן מריחת הצמיג ועדות העד שלא העיד. למותר לציין כי הבוחן לא ערך כל בדיקה אם סימן מריחת הצמיג מתאים לרכב הנאשם או לרכב הפורד, אלא הסיק מסקנה ממיקום הסימן כי מדובר ברכב הנאשם. יתרה מזו ברכב הנאשם נמצאו בדופן שמאל שיפשופים ומעיכות בשתי הדלתות.

הבוחן לא טרח לבדוק האם הנזקים הם אך ורק מעמוד הרמזור או יש נזקים קודמים הנובעים מחיכוך בין רכב הנאשם לפורד.

יתרה מזו יש נזקים בדופן ימין של רכב הפורד, אין בדוח הבוחן התייחסות לנזקים אלה. שכן כתוצאה מהפגיעה בניסן ניזוק דופן שמאל של הפורד. לא נטען כי רכב הפורד פגע בעמוד רמזור כלשהו לפיכך אין כל הסבר לנזקים בדופן ימין של רכב זה.

בהעדר הסבר בדו"ח הבוחן לנזק זה, יתכן כי הוא נובע ממגע בין דופן ימין של הפורד לדופן שמאל של רכב הנאשם. עובדה המתיישבת עם טענת הנאשם כי נהג בנתיב הימני ביותר.

בנסיבות אלה בית המשפט קובע כי לא שוכנע מעבר לספק סביר כי רכב הנאשם הוא זה שסטה ימינה וגרם לתאונה , לפיכך בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשע"ב , 20 דצמבר 2011, במעמד הצדדים.