מ.י. ענף תנועה ת"א נ' סבא

גזר דין

הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות הבאות:

נהיגה בשכרות, עבירה על סעיף 62(3) בקשר עם סעיף 39(א) לפקודת התעבורה וסעיף 64(ב) לפקודת התעבורה.

שימוש ברישיון נהיגה מזויף, עבירה על סעיף 62(9) לפקודת התעבורה.

נהיגה ללא רישיון נהיגה, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

נהיגה ללא ביטוח, עבירה על סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי.

האירוע היה בתאריך 9.9.08 בשעה 11:45 לערך. הנאשם נתפס כשהוא נוהג בסמוך לצומת הרחובות אירית – סהרון בתל אביב, שעה שבגופו סמים מסוכנים, מסוג קוקאין והרואין, ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח.

זאת ועוד, הנאשם נהג כשתוקף רישיונו פקע בינואר 2006 אך לשוטרים הציג רישיון נהיגה מזויף.

בעובדות כתב האישום, צוין כי רשיונו נפסל לצמיתות על ידי משרד הרישוי, זמן קצר לפני האירוע הנוכחי.

ההליכים בתיק זה הותלו עקב אי איתורו של הנאשם. בדיעבד התברר כי הנאשם ריצה עונש של מאסר בגין אחזקה ושימוש בסמים שלא לצריכה עצמית. מהתסקיר עולה כי הנאשם החל בתהליך גמילה בין כותלי בית הסוהר, ולדברי ההגנה הנאשם מתמיד בו מזה למעלה משנתיים.

הנאשם הופנה לממונה על עבודות שירות, על מנת שיכין חוות דעת אודות התאמתו לביצוע עבודות שירות. על פי חוות הדעת שהתקבלה הנאשם נמצא כמי שאינו ניתן להשמה בעבודות שירות, בשל כך שבבדיקה שנערכה במהלך תהליך המיון נמצא בגופו "אדולן", אשר ניטל ללא אישור, ולכן ראה בו הממונה סם רחוב.

טיעוני הצדדים לעונש:

ב"כ התביעה ציינה כי הנאשם מחזיק ברישיון נהיגה משנת 1975 ולחובתו 35 הרשעות קודמות בתעבורה.

לנאשם עבר פלילי מכביד, שכולל 23 הרשעות קודמות, מהן 13 בתחום הסמים, האחרונה מ- 11/2010 בתחום הסמים, בגינה ריצה עונש מאסר בפועל של 11 חודשים.

התביעה עתרה להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל, מאסר מותנה משמעותי, פסילה בפועל מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה משמעותית, וכן להפעיל באופן מצטבר פסילה על תנאי למשך חודשיים התלויה כנגד הנאשם בגין הרשעתו ביום 8.9.2008, בגין נהיגה ללא ביטוח.

ההגנה מצידה הצביעה על חלוף הזמן הרב מאז ביצוע העבירות, למעלה מ- 5 שנים. הנאשם השתחרר ממאסרו האחרון לפני קרוב לשנתיים וחצי, לאחר שזכה לקיצור תקופת מאסרו על ידי ועדת השחרורים, ומאז רחק מאורח חייו העברייני, החל בתכנית גמילה מסמים ומתמיד בה, מנהל אורח חיים נורמטיבי תוך קבלת תמיכה ממשפחתו.

הנאשם הודה מיד בכתב האישום, תוך לקיחת אחריות וחסכון בזמנו של ביהמ"ש.

ב"כ הנאשם מפנה לבקשת שירות המבחן לתת במקרה הזה משקל מכריע לסיכויי השיקום הגבוהים.

בנסיבות אלה, עתרה ההגנה להסתפק בפסילת המינימום שקובע החוק. דהיינו, פסילה שיפוטית של שנתיים, בניכוי התקופה שריצה מיום 28.2.13, שאז נפסל עד לתום ההליכים.

מתחם הענישה