מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ניסימוב

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי פגע בהולכת רגל אשר חצתה את הכביש במעבר חצייה, וגרם לה לחבלה בגופה. כמו כן הנאשם לא מסר את פרטיו להולכת הרגל. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות תקנות 67(א) ו 144(א)(3) לתקנות התעבורה וסעיף 62(2) לפקודת התעבורה, תשכ"א -1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

הנאשם נהג ברכבו ברחוב ירמיהו בתל אביב ופנה שמאלה לרחוב בן יהודה.

הולכת הרגל חצתה את הכביש ברחוב בן יהודה מימין לשמאל כיוון נסיעת רכב הנאשם.

בצומת פעלה מערכת רמזורים שעל פי תורנות הרמזורים בעת שדולק אור ירוק ברמזור בכיוון נסיעת רכב הנאשם, דולק אור ירוק בכיוון חציית הולכת הרגל.

הולכת הרגל נפגעה במהלך חצייתה והנאשם פינה אותה ברכבו לביה"ח איכילוב.

הנאשם לא העיד בפני ביהמ"ש למרות שנתנו לו הזדמנויות רבות להעיד.

היה יום גשום ברם לא ירד גשם בעת קרות התאונה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, רכב הנאשם פגע בהולכת הרגל וגרם לנפילתה. הנאשם אכן לקח את הולכת הרגל לביה"ח, ברם לא מסר לה את פרטיו.

לטענת ההגנה, אין כל תשתית ראייתית שהנאשם פגע בהולכת הרגל, לפיכך לא היה חייב למסור את פרטיו אשר על כן יש לזכותו.

בית המשפט מקבל את טענת המאשימה וקובע כי הנאשם אחראי לקרות התאונה וכי לא מסר את פרטיו להולכת הרגל, זאת מן הנימוקים הבאים:

בפני ביהמ"ש העידו שתי עדות ראייה למתרחש אחרי התאונה וכן הולכת הרגל, הוגשו מסמכי הבוחן והשוטר שהגיע לזירת התאונה.

מעדויות שתי עדות הראייה עולה כי שמעו רעש, יצאו החוצה מבית הקפה שישבו בו בסמוך למקום התאונה, ראו את הולכת הרגל על הכביש ולאחר מכן את הנאשם מכניס את הולכת הרגל למוניתו ולוקח אותה לביה"ח. בשלב זה לא מסר הנאשם את פרטיו להולכת הרגל.

הולכת הרגל שעדותה נגבתה בביתה עקב גילה עשתה רושם של אדם צלול ביותר היודע מה שקורה עימו. לטענתה חצתה את הכביש ונפגעה ע"י המונית (מכחישה כי נפלה ללא שום קשר למונית). כמו כן ציינה כי הנאשם אכן לקח אותה עם מוניתו לביה"ח, השאיר אותה במיון, אמר לה כי הולך להחנות את המונית ולאחר מכן ימסור לה את פרטיו, ברם לא עשה זאת ולא מסר לה את פרטיו בשום שלב.

הנאשם לא העיד בביהמ"ש כלל. יתרה מזו הנאשם טען בהודעתו במשטרה כי התקשר מביה"ח למוקד 100 ואמרו לו שאין הוא חייב למסור פרטים לאור העובדה כי לא פגע בהולכת הרגל ואם הוא רוצה עליו לדווח על כך למשטרה. ביהמ"ש הוציא צו לחברת סלקום ליתן לנאשם את פירוט השיחות היוצאות ממכשיר הטלפון הנייד שלו ביום התאונה. ברם הנאשם לא עשה עם זאת כלום. כמו כן כפי שציינתי לעיל הנאשם לא העיד. בנסיבות אלה בפני ביהמ"ש עומדת גרסת התביעה בלבד בצירוף הודעתו של הנאשם אשר משקלה זעום ביותר לנוכח העובדה שלא העיד בביהמ"ש.

ביהמ"ש התרשם מעדותה של הולכת הרגל שטענה שרכב הנאשם פגע בה ועקב זאת היא נפלה לכביש. אין לביהמ"ש כל סיבה שלא לקבל את גרסתה בנסיבות, מאחר ויש להולכת הרגל זכות קדימה, הואיל ומדובר במעבר חצייה וכן קיים תמרור ה-8 המחייב את הנאשם לאפשר להולכת הרגל לסיים את החצייה.