מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ניימן

בפני

כב' השופטת דלית ורד

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין אי ציות לתמרור ד-14 שסומן על הכביש בכך שעבר את השטח המסומן, עבירה בניגוד לתקנות 22(א) לתקנות התעבורה,תשכ"א-1961. האירוע היה ביום 6.9.09 שעה 19.07, בתל אביב.

לפי גרסת התביעה, הנאשם נהג בכביש 20 לכיוון דרום ובמחלץ קיבוץ גלויות סטה ימינה כשהוא עובר על שטח הפרדה רצוף. השוטר עמד על השול השמאלי (שהינו המשך של שטח ההפרדה) במרחק של 40 מטר דרומית ממקום ביצוע העבירה, כשלטענתו האזור מואר היטב. משיוחסה העבירה לנאשם הוא טען "אני לא עברתי, אני בהלם, אני לא מסכים. אני בטוח שעברתי במקום הנכון בקו הנכון".

הנאשם הודה כי במחלף לה גרדייה הוא ירד לכביש 20, ולפיכך אם היה ברצונו של הנאשם לפנות ימינה במחלף קיבוץ גלויות, היה עליו להמשיך ולנסוע בנתיב הימני ביותר היות והמרחק בין שני המחלפים אינו רב, ולגרסת הנאשם עצמו מדובר במרחק של כקילומטר. במקום זאת, הנאשם סטה שמאלה לנתיב המיועד לנסיעה לכיוון ישר, ואז שינה את דעתו ופנה שוב ימינה, כשהנאשם הסביר כי הוא חיפש את הדרך הנוחה ביותר להגיע ללקוח המתגורר בראשון לציון. העובדה שהנאשם החליט לבסוף לפנות ימינה לעבר מחלף קיבוץ גלויות, יש בה כדי לתמוך בגרסת התביעה.

עוד ייאמר כי הנאשם הודה כי הבחין בשוטר עוד בעת שהיה במרחק של 200 מטר ממנו, ומכאן ניתן להסיק כי באופן דומה יכול היה השוטר להבחין ברכב בו נהג הנאשם. אין לקבל את טענתו של הנאשם כי השוטר לא הבחין בו היות "והשוטר לא מסתכל על כל רכב". השוטר עמד במחלף למטרת אכיפה של תמרור ד-14. מטבע הדברים תשומת ליבו הייתה מופנית לנושא ספציפי זה, ולא לכל הרכבים שנסעו אותה עת בכביש 20.

הספק שנוצר בליבי מקורו בתגובה הספונטאנית של הנאשם במועד האירוע בה הכחיש מכל וכל כי ביצע את העבירה. עוד יש להביא בחשבון כי האירוע לא היה באור יום אלא בשעת ערב מוקדמת, כשהנאשם הודה כי סטה ימינה במרחק של כחמישה מטרים לפני שטח ההפרדה. בנסיבות אלה לא ניתן לשלול טעות מצד השוטר.

לפיכך אזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, ‏כ"ד ניסן תשע"א , 28 אפריל 2011, במעמד עו"ד עוז ובהעדר הנאשם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: