מ.י. ענף תנועה ת"א נ' נאומנקו

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר שבחר להודות ולאחר שנשמעה פרשת התביעה בעבירות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש.

ביום 16.5.09 בשעה 01:25 נהג הנאשם ברכב בת"א בתוך חניון כאשר הוא שיכור וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 1190 מיקרו גרם אלכוהול.

הנאשם נוהג משנת 2005 אין בעברו הרשעות קודמות.

התובעת עותרת לעונש של מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

מנגד, מבקשים ב"כ הנאשם והנאשם התחשבות ביהמ"ש בהודאתו, ובאישיותו הנורמטיבית.

סעיף 39 א לפקודת התעבורה קובע פסילת מינימום שלא תפחת משנתיים ימים.

בנסיבות מיוחדות שתרשמנה, רשאי ביהמ"ש להורות על קיצור התקופה.

לאור כמות האלכוהול הגבוהה, לא תקוצר פסילת המינימום הקבועה בחוק.

עם זאת, לא אחרוג ממנה וזאת בהיות הנאשם נעדר הרשעות קודמות, ובהתחשב בהודאתו ובחרטתו.

הנאשם היה נתון בפסילה בתיק זה לתקופה של שנה.

מאחר וזו פעם ראשונה לנאשם לנהוג בשכרות, לא אגזור עליו עונש של מאסר בפועל, אם כי, לשיכור ברמה כה גבוהה, זה העונש הראוי.

לאחר ששקלתי השיקולים כולם, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס בסך 4000 ש"ח או 40 ימי מאסר תמורתם.

הקנס ישולם ב- 10 תשלומים חודשים שווים ורצופים החל מיום 3.7.11.

במידה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולמו במועד, תעמוד היתרה לפרעון מיידי.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 360 ימים. הפסילה ראשיתה היום. מתקופה זו לא תנוכה כל תקופה בה היה נתון בפסילה מנהלית או התקופה בה היה הרישיון מופקד בתיק ביהמ"ש.

אני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים, וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים והתנאי שלא ינהג בעת פסילה, או בהיותו שיכור/ נתון להשפעת משקה משכר.

זכות ערעור כחוק.