מ.י. ענף תנועה ת"א נ' מימון

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם למעשה בשתי עבירות עיקריות:

נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה.

קבלת רישיון נהיגה בזמן פסילה בניגוד להוראות סעיף 66 לפקודת התעבורה.

שאר העבירות נובעות מעבירות על הורות סעיפים אלה.

אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים ב 6 הנקודות שקבעתי ונרשמו בפרוטוקול הדיון ביום 23.12.09 עמוד ים 15, 16 לפרוטוקול.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשם לא היה רשאי להוציא רישיון נהיגה חדש ביום 29.5.06 שתוקפו עד 2016 הואיל והייתה כנגדו באותה זמן פסילת רישיון נהיגה לתקופה של שנה.

הנאשם נהג בהיותו פסול מנהיגה שכן הפסילה החלה ביום שחרורו מהמאסר בפועל. מאחר והנאשם לא הפקיד רישיון נהיגה עד למועד עצירתו כן לא חלפה שנה מיום שחרורו, לפיכך נהג ביותו פסול מנהיגה.

לטענת ההגנה, הנאשם הוציא רישיון נהיגה ב 29.5.06 כדין הואיל ובאותו מועד לא היה פסול מנהיגה לפיכך לא עבר כל עבירה.

הנאשם לא נהג בהיותו פסול מנהיגה הואיל ועל פי מסמך שקיבל ממזכירות ביהמ"ש שלום בנתניה הפסילה מתחילה רק ביום 29.8.09. לטענת הנאשם התייעץ עם עו"ד שלטענתו אמר לו כי הפסילה מתחילה רק בתאריך ולטענתו גם במשטרה אמרו לו שלא נוהג בהיותו פסול מנהיגה.

בית המשפט מקבל את טענת המאשימה כי הנאשם נהג בהיותו פסול מנהיגה. מאידך, מקבל את טענת ההגנה כי הוצאת רישיון נהיגה ביום 29.5.06 הייתה לגיטימית ולא נעברה בכך כל עבירה על ידי הנאשם. זאת מן הנימוקים הבאים:

כאמור אין מחלוקת בין הצדדים כי בפסק הדין בבית המשפט השלום בנתניה הנאשם נידון ל 43 חודשי מאסר. ופסילת רישיון נהיגה ל 12 חודש שיחלו עם תם תקופת המאסר. הנאשם הבין את תוכן גזר הדין שכן מדובר בנאשם אינטליגנטי המבין את מה שנאמר בבית המשפט וחזקה עליו כי קרא את גזר הדין. בערעור בבית המשפט המחוזי קוצר המאסר ל 40 חודשים ושאר פרטי גזר הדין נשארו כמות שהם, דהיינו את עונש הפסילה על הנאשם לרצות מייד עם שחרורו מבית הסוהר.

הנאשם אכן קבל מסמך ממזכירות בית המשפט השלום שקבע כי הפסילה תחל מיום שחרור מהמאסר ונקבע תאריך 29.8.09. התאריך בו היה אמור הנאשם להשתחרר מבית הכלא במידה וירצה את עונש המאסר עד תומו. אין ספק כי פקיד בית המשפט שגה בכך שנתן לנאשם מסמך זה.

השאלה היא מה גובר במקרה דנן גזר דין המפורש שניתן על ידי בית המשפט או המסמך שהנפיקה מזכירת בית המשפט השלום בנתניה. בעניין זה אין לי אלא להצטרף לדבריו של כבוד השופט נויטל בערר על החלטת שחרור של הנאשם ממעצר "איש לא מעלה על הדעת לפי השכל הישר שמשיב זה סבור ברצינות שמועד השחרור ממעצר הוא אות כתובה על הנייר ואילו השחרור בפועל אין לו משמעות.... לא זו אף זו הנאשם היה מיוצג בשתי הערכאות לכן המסמך שהתקבל מבית המשפט אשר נשען על תאריך השחרור המלא אין בו כדי לעלות או להוריד."

לפיכך בית המשפט קובע כי על הנאשם היה להפקיד את רישיון נהיגתו מיד עם שחרורו מבית הסוהר והפסילה החלה מייד עם שחרורו מבית הכלא.

טענת הנאשם כי התייעץ עם עו"ד וכן כי שאל במשטרה וקיבל תשובה כי רשאי להמשיך לנהוג וכי הפסילה מתחילה רק ביום 29.8.09 אינה קבילה על בית המשפט משלושה נימוקים:

אין שם של עו"ד ואין שם של שוטר שהודיע לנאשם כי רשאי לנהוג.