מ.י. ענף תנועה ת"א נ' מוטל

בפני

כב' השופט שלמה איזקסון

הכרעת - דין

1.הנאשמת הובאה לדין על כך, שבהיותה שיכורה כשבגופה אלכוהול בשיעור של 755 מיקרוגרם, נהגה את רכבה במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום וגרמה לתאונת דרכים מסוג חזית אחור כאשר התנגשה ברכב שנעצר לאחר שהאור בכיוון נסיעתו התחלף מירוק לאדום.

2.כבר מתחילת הדיונים בתיק זה, לפני למעלה מ - 3 שנים, הודה ב"כ של הנאשמת בשמה, בגרימת התאונה והכפירה התמקדה אך ורק בטענה לפיה הנאשמת נהגה את רכבה כשהיא שיכורה.

3.נותר איפוא לתביעה להוכיח את שכרותה של הנאשמת ואותה בלבד.

4.ישיבות ההוכחות בתיק זה החלו לפני מעט פחות משנתיים בתאריך 4.5.09. או אז, נשמעו עדויותיהם של עד תביעה מספר 1, בן ארצי זוהר, מתנדב. באמצעותו הוגשו מזכר, דו"ח פעולה ודו"ח עיכוב. עד התביעה השני, הוא העד אלדו אלגריסי, משרת ביחידת התנועה. עד זה ביצע את בדיקת הינשוף, באמצעותו הוגשו טופס בדיקת מאפיינים, טופס תיחקור לחשוד בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, זכרון דברים על בדיקת שכרות, דו"חה פעלת ינשוף, טופס רישום בדבר ביצוע כיול, פלט ינשוף עם תוצאה שכשלה ו-2 בדיקות ינשוף עם תוצאה שהצליחה, כשבסופו של דבר נמדד בגופה של הנאשמת אלכוהול בשיעור של 755 מיקרוגרם. עד זה נחקר ארוכות על ידי סנגורה של הנאשמת, לענין אופן הפעלת הינשוף, לענין דרך הכיול שלו באמצעות הבלון ועוד שאלות כהנה וכהנה. עד התביעה השלישי, הוא בוחן התנועה. הואיל ואין הוא מעיד לעניין הנתונים השנויים במחלוקת, אין צורך בסקירת עדותו. באמצעותו הוגשו אימרת הנאשמת, תרשים, דו"ח בוחן ודו"ח פעולה. אחרון עדי התביעה היה איש המעבדה אבנר ברזילי. באמצעותו הוגש תע"צ תקינות, כרטיס מכשיר של הינשוף, טופס ביקורת תקופתי של הינשוף, טפסי הרישום על גבי בלון המעבדה ובלון היחידה. גם עד זה נחקר ארוכות על ידי הסנגור.

5.מטעם ההגנה לא הובאה כל ראיה. הנאשמת לא העידה. לדברי סנגורה, לא התייצבה הנאשמת לדיון הואיל והיא שוהה באיטליה.

6.שני הצדדים סיכומו את טיעוניהם. התובעת ביקשה כי ארשיע את הנאשמת. לדבריה דו"ח המאפיינים מלמד שהנאשמת לא היתה יציבה, שריח אלכוהול שנדף ממנה היה חזק. בדו"ח העיכוב נמסר מפיה שהראש שלה לא בסדר כי היא שתתה 2-3 כוסות יין אדום. כך גם נרשם בדו"ח המאפיינים מפיה של הנאשמת. לדברי התובעת, הנאשמת בחרה שלא להעיד ולא להשיב לראיות התביעה וזהו חיזוק לגירסת התביעה. לעניין תקינות מכשיר הינשוף, ציינה התובעת, שאיש המעבדה נחקר ארוכות ולא נמצא כל דופי בהתנהלות המעבדתית ביחס למכשיר הינשוף שבו מדובר.

7.סנגורה של הנאשמת סיכם את טענותיו באריכות. אין מקום לחזור על פרטי סיכומיו שכן, הסנגור תוקף את ממצאי הינשוף מראשיתם ועד אחריתם. בתוך כך, גם את סוגיית כיולו של המכשיר.

8.בחרתי שלא להכנס לעומק טענות הסנגור לעניין הטיפול המעבדתי במכשיר הינשוף וכן כיולו, עובר לביצוע הבדיקות. שכן, יש בידי התביעה חומר ראיות שדי בו כדי להרשיע את הנאשמת בנהיגה בשכרות, כשבדיקת הינשוף רק מהווה סיוע ליתר הראיות, כפי שיפורט להלן.

9.מתוך חומר הראיות שהוגש לתיק (ת/3) מתברר כי כאשר נתבקשה תגובתה של הנאשמת על העיכוב (ראה סעיף 5) מסרה כדברים האלה:

"אני לא בסדר בראש ואסור היה לי לנהוג כי שתיתי 2-3 כוסות יין אדום בבר ננושקה".

10.בת/4 נרשם מפי עורך המסמך כי הדיבור של הנאשמת איננו טבעי כי אם איטי ועוד הוסיף השוטר בסעיף 3, שהליכתה של הנאשמת איננה יציבה.

11.בת/5, שהוא טופס תחקור חשוד לנהיגה תחת השפעת אלכוהול, מציין עורך המסמך בסעיף 2 כי בתשובה לשאלה שהופנתה לנאשמת האם שתתה משקה אלכוהולי? השיבה בחיוב וציינה:

"כן. שתי כוסות יין אדום".

על כך חזרה גם בסעיפים 4 ו-5, כאשר נשאלה בעניין שעת השתייה השיבה כי שתתה בין השעות 21:30 עד 23:30 ואילו התאונה התרחשה בערך בשעה 23:45.

12.באימרתה של הנאשמת שנגבתה כשעתיים לאחר התאונה (ת/11), מסרה בשורה 17:

"שתיתי יין אדום, 2 כוסות בשעה 22:30 עד שעה 23:00. שתיתי ברח' לילינבלום 23 תל אביב. בר בשם ננושקה ומשם הגעתי למקום התאונה".

13.לתיק בית המשפט הוגשה בהסכמה אימרתו של הנהג המעורב בתאונה (ת/16) (אימרת העד נויימן גדליה), שרכבו נחבט מרכבה של הנאשמת, בתאונה המתוארת בכתב האישום. לאחר שהעד מתאר את נסיבות הגעתו לצומת, הוא מצביע על אופ התרחשות התאונה: