מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ליסטר

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כפי שהודע זה מכבר, הנאשם זוכה מחמת הספק, ולהלן נימוקיה המפורטים של הכרעת הדין המזכה:

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו יוחס לו כי בתאריך 9/7/09 נהג ברכב בצומת הרחובות דוד אלעזר ויוחאי בן נון בחולון וכי לא ציית לתמרור ב-42 אשר היה מוצב במקום, וזאת בכך שלא נסע ימינה אחרי התמרור, ובניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר וכפירתו התבטאה בטענה כי אמנם פנה הוא עם מכוניתו שמאלה ולא ימינה בצומת בו עסקינן, ואולם לשיטתו של הנאשם התמרור היה מוצב במיקום ובאופן אשר מקשה להבחין בו ובהוראתו.

טיעוניו ותמונותיו של הנאשם נבחנו תחילה ע"י התביעה ואולם זו האחרונה מצאה כי נכון יהיה להמשיך בהליכים כלפי הנאשם, ומכאן, ולאור עמידתו של הנאשם על כפירתו, נקבע והתקיים דיון הוכחות.

בדיון הוכחות העיד מטעם התביעה השוטר המתנדב מר גיל חיים ובמסגרת עדותו הוגש הדו"ח שערך ובו גם תרשים שערך (סומנו ת/1).

מטעם ההגנה העיד הנאשם ובמסגרת עדותו הוגשו שני תצלומים אשר לדבריו צילם על אתר במעמד רישום הדו"ח .(סומנו נ/1, נ/2).

מסקנתי בעקבות שמיעת העדויות ומתן הדעת לראיות הינה שאין מקום להרשעתו של הנאשם.

לא היתה כאמור מחלוקת כי הנאשם ביצע פניה שמאלה בצומת.

עם זאת ניכר כי הצדק הוא עם הנאשם שהתמרור בו עסקינן היה מוצב במיקום אשר יתכן שיש בו כדי להביא להחמצתו בעיתוי הרלבנטי ע"י נהג מן היישוב המתקרב לצומת.

לא זו אף זו – השוטר עצמו הסכים, ואף רשם בדו"ח, כי התמרור היה גם נוטה.

אני נותן אמון בעדותו של הנאשם על כי התמונות נ/1 ו-נ/2 צולמו על ידו על אתר במעמד עריכת הדו"ח כלפיו.

מהתמונות הללו עולה ראשית כי יותר משהוצב עמוד התמרור בצומת ברחוב הימנו הגיע הנאשם עם מכוניתו (רח' יוחאי בן נון), הוצב התמרור כמעט בתוך הרחוב (או אף ניכר כי אולי אף ממש בתוך הרחוב) אשר אליו נכנס ופנה כבר הנאשם עם מכוניתו (רח' דוד אלעזר).

לטעמי - ולכאורה אומר - ראוי היה להציב את עמוד התמרור מעט קודם למקום בו הוצב וזאת כדי שניתן יהיה לראותו, ולא רק כאשר הנהג מצוי כבר ממש בתוך הצומת עת יביט הנהג ימינה.

ראוי היה כי התמרור יוצב כאמור במיקום כזה שניתן יהיה לראותו בבירור ומבעוד מועד ,להבדיל ממיקום שבו מתקיים ספק באם סיפק בידי נהג לראותו ולהגיב בהתאמה טרם כניסה לצומת.

לכך יש להוסיף כאמור את הסכמתו של השוטר כי שלט התמרור אף נטה מעט - דהיינו היה מופנה מעט.

כידוע, כשם שראוי ומקובל להקפיד עם האזרח כנהג בקשר עם חובת הציות לתמרורים, כך גם ראוי, וראוי שיהא מקובל, להקפיד עם הרשות בקשר עם קיום התמרורים באופן תקין ובאופן שאין בו כדי להטעות או להכשיל דרך מקרה.

מעבר לכל אלה אציין כי מצאתי בדו"ח שבפני, ובכל הכבוד, תמיהה בגירסת השוטר ולפיה רשם בדו"ח ואף חזר על כך בעדותו, כי בשעה 19:50 בערב (עת ביצוע העבירה הנטענת) היה "אור יום", וזאת ללא כל ציון הסתייגות מצד השוטר ביחס לתיאור זה.