מ.י. ענף תנועה ת"א נ' לוי

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם כי החזיק רישיון נהיגה מזויף השתמש בו והציגו בפני השוטר רפי מור. וכן נהג ללא רישיון נהיגה תקף. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיפים 62(9) ו 10(א) לפקודת התעבורה תשכ"א-1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

הנאשם נהג ביום 6.1.07 ברכב ברחוב קק"ל בתל אביב.

הנאשם הציג לשוטר שני מסמכים. האחד רישיון נהיגה מזויף על שם לוי ישעיהו. ורישיון נהיגה זמני שהאגרה שולמה עד 2016 ביום 18.9.07 ותוקף הרישיון הינו עד מרץ 2007.

לטענת המאשימה, שני הרישיונות מזויפים, לפיכך הנאשם עבר את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

לטענת ההגנה, לנאשם היה רישיון נהיגה תקף. הוא הוציא בטעות את רישיון הנהיגה המזויף של אחיו ברם לא ניתן לומר כי השתמש ברישיון זה משום שמייד לאחר מכן הציג את הרישיון התקף לשוטר.

בית המשפט מקבל את טענת ההגנה וקובע כי הרישיון שהציג הנאשם תקף זאת מן הנימוקים הבאים:

בכתב האישום הוגש נגד הנאשם לא נטען כי רישיון נהיגה שהונפק ב 9.06 הינו מזוייף למרות שרישיון זה היה בידי התביעה, אלא נטען אך ורק כי הרישיון של לוי ישעיהו מזויף. לפיכך התביעה מנועה היום לטעון כי רישיון נהיגה זה מזויף.

אין מדובר ברישיון נהיגה זמני אלא מדובר ברישיון נהיגה קבוע שכן האגרה שולמה עד 2016. מסמך זה תקף למשך חצי שנה על מנת לאפשר למשרד הרישוי להוציא רישיון נהיגה עם צילום של הנהג ברם אין זה רישיון נהיגה זמני. לפיכך אין הוא מופיע במשרד הרישוי במסגרת רישום רישיונות נהיגה זמניים .

יתכן כי רישיון נהיגה עם הצילום הונפק לנאשם ביום 12.1.07 כפי שעולה מהמסמך שקבלה המאשימה ממשרד הרישוי ברם אין זה התאריך בו שולמה האגרה. לפיכך בית המשפט קובע כי רישיון הנהיגה של הנאשם היה תקף ביום העבירה.

כאמור אין מחלוקת כי הנאשם החזיק ברשותו רישיון נהיגה מזויף על שם אחיו והציגו לשוטר בשלב הראשון שביקש ממנו להציג מסמכים. אין כל הסבר מדוע מסמך זה היה ברשות הנאשם.

על פי לשון סעיף 62(9) לפקודת התעבורה "מזייף... כל רישיון שניתן לפי פקודה זו.. משתמש בהם או משאילם לאחר... להשתמש בהם." במקרה דנן, אין ויכוח כי הנאשם הציג רישיון נהיגה מזויף על שם אחיו לשוטר לפיכך ניתן לומר כי השתמש במסמך מזויף. לפיכך עבר על הוראות סעיף זה. ברם מאחר והחזיק ברישיון נהיגה תקף באותה עת ניתן לומר כי השימוש נעשה בטעות ולמעשה היה מיותר שכן לנאשם היה רישיון נהיגה תקף באותה עת. כך שהעבירה על וראות על הסעיף הינה פורמאלית ולא מהותית. ברם אין בכך כדי לזכות את הנאשם אלא אך ורק להשפיע על העונש שיוטל עליו.

לפיכך בית המשפט מזכה את הנאשם מעבירה על הוראות סעיף 10(א) לפקודת התעבורה ומרשיע את הנאשם בעבירה על הוראות 62(9) לפקודת התעבורה בסייגים שקבעתי לעיל.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ב ,11 אוקטובר 2011, במעמד הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: