מ.י. ענף תנועה ת"א נ' זהבי

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג בקטנוע כאשר הינו תחת השפעת סמים ופגע בהולכת רגל שחצתה את הכביש במעבר חציה. כתוצאה מן התאונה נחבלה הולכת הרגל חבלות של ממש כמפורט בכתב האישום. לאחר התאונה הנאשם עזב את מקום התאונה מבלי לוודא את תוצאות התאונה. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיפים 62 (3), 64 (א), 62 (2) לפקודת התעבורה וכן על הוראות תקנה 67 (א) לתקנות התעבורה , תשכ"א – 1961.

המחלוקת בין הצדדים מתמקדת במקרה דנן בשני ענינים.

א.אחריות הנאשם לתאונה.

ב.האם הנאשם עבר על הוראות סעיף 64 (א) לפקודת התעבורה, או אך ורק על הוראות תקנה 144 לתקנות התעבורה.

ביחס לשאר פרטי האישום, הנאשם מודה בכך כי השתמש בסמים ערב לפני התאונה וכי הבדיקה של ד"ר גופר בעניין הימצאות הסם קבילה ומשקפת את כמות הסם שהיתה בגופו של הנאשם בעת ביצוע העבירה, וכן את העובדה כי לנאשם לא היה רישיון נהיגה תקף בזמן ביצוע העבירה.

בעניין תאונת הדרכים.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1.הנאשם נהג בקטנועו ברחוב יגאל אלון בתל אביב מכיוון דרום לצפון, הגיע לצומת יגאל אלון - שד' החי"ל.

2.הולכת הרגל חצתה את הכביש מימין לשמאל כיוון נסיעת רכב הנאשם.

3.בצומת פעלה מערכת רמזורים באופן תקין.

4.הבוחן לא עשה שחזור של התאונה.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשם נושא באחריות לתאונה משום שלא נסע במהירות המתאימה לתנאי הדרך, הנאשם נסע באור אדום, לכן הוא אחראי לתאונה.

לטענת ההגנה, לא נערך שחזור של התאונה, אין מידע איזה מרחק הלכה הולכת הרגל עד שנפגעה. המאשימה אינה מאשימה את הנאשם כי נסע בניגוד לאור אדום ברמזור, לפיכך יש להניח לטובת הנאשם כי נסע בעת שברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור ירוק, לפיכך אין בידי בית משפט כלים לקבוע כי הנאשם אחראי לתאונה.

בית המשפט מקבל את טענת ההגנה וקובע כי לא ניתן לקבוע מעבר לספק סביר כי הנאשם נושא באחריות לתאונה. זאת מן הנימוקים הבאים:

1.בתיק זה נערכה חקירה רשלנית בלשון המעטה, למרות שהנאשם היה עצור בידי המשטרה תקופה של למעלה מ 3 חודשים, אף בוחן לא יצא עם הנאשם לשטח כדי לקבוע מהו מקום התאונה המשוער. יתרה מזו, היה עד ראיה במקום בשם חיים יוסף אשר עזר להולכת הרגל לקום מהכביש והעביר אותה למדרכה, חרף זאת עד זה לא זומן למרות שהיה בידי משטרת ישראל את הטלפון שלו. למעשה היו בידי המשטרה שני עדים שיכלו לשפוך אור על התאונה ולומר היכן המקום המדוייק בו נפגעה הולכת הרגל. ברם, המשטרה לא עשתה את עבודתה כראוי עקב זאת נתון חיוני ומרכזי לקביעה אם הנאשם נושא באחריותו לתאונה או לא לא נמצא בידי בית בית המשפט.

2.בנסיבות אלה למעשה בפני בית משפט עומדות שתי גרסאות, גרסת של הולכת הרגל כי כמעט סיימה לחצות את הכביש בעת שנפגעה, וכן לטענתה חצתה את הכביש בעת שהאור ברמזור בכיוון הליכתה היה ירוק, מאידך, גרסת הנאשם כי נסע בנתיב ימני, ניסה לסטות מעט שמאלה, ובעת כניסתו לצומת דלק ברמזור בכיוון נסיעתו אור ירוק.