מ.י. ענף תנועה ת"א נ' דנון

בפני

כב' הסגן נשיאה ישראל ויטלסון

הכרעת דין

אני מזכה את הנאשם מחמת הספק.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו, בתאריך 13.3.2008 בשעה 12:15 לערך, נהג הנאשם רכב פורד בכביש 4 מדרום לצפון בנתיב השלישי מימין והגיע סמוך לק"מ 116.

אותה שעה נהג אשל דגן אופנוע במקום האמור בכיוון נסיעת הנאשם ומימינו בנתיב השני מימין.

הנאשם נהג בחוסר זהירות, לא נתן תשומת לב מספקת לדרך, סטה ימינה כיוון נסיעתו, פגע באופנוע והפילו על הכביש. כתוצאה מהתאונה נחבל הרוכב חבלה של ממש, בכך שנגרם לו בין השאר שבר בפיבולה פרוקסימלית והוא אושפז ליומיים להשגחה בבית חולים, וכלי הרכב המעורבים ניזוקו.

הוראות החיקוק לפיהן מואשם הנאשם:

1. סטיה שלא בבטחה וגרם חבלה של ממש, עבירה על תקנה 40 לתקנות התעבורה תשכ"א -1961 וסעיף 38 (3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א -1961.

2. נהיגה בחוסר זהירות וגרם חבלה של ממש, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961 וסעיף 38(3) לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א – 1961.

מטעם התביעה העיד רוכב האופנוע דגן אשל (להלן: "רוכב האופנוע המעורב"). לפי עדותו נסע בכביש גהה מדרום לצפון, בנתיב השני מימין, במרכז הנתיב בנסיעה ישרה כאשר הכביש היה פתוח. הוא היה מודע למה שקרה על הכביש, הוא לא עקף איש ולא היתה תנועה מימינו. הוא הבחין בשוטר אשר רכב על אופנוע לפניו, עצר ליד הכניסה למושב גנות בצד הכביש, הרוכב המעורב חלף על פני השוטר והבחין כי לאחר דקה או שתיים השוטר המשיך ברכיבתו. העד העיד כי לפתע קבל מכה מרכב בצד שמאל, הוא איבד את השליטה על אופנועו, האופנוע עף מתחתיו, הוא נפל, גלש והתגלגל בגופו על הכביש, כשגבו לכיוון התנועה הוא נעצר והתיישב. כתוצאה מכך שישב על הכביש עצרה לפניו מכונית ונגרמה התנגשות בינה לבין רכב הנאשם, ומכוניות נוספות שהיו מאחוריה. עוד הוא הוסיף כי לפני הפגיעה בו, הוא לא הבחין ברכב אשר פגע בו. כתוצאה מהפגיעה נלקח לבי"ח שם אובחן שבר ברגלו השמאלית אשר גובסה (ראה ת/17).

בהודעתו, אשר מסר למשטרה ביום האירוע בשעה 16:30, מסר הרוכב כי הוא לא ראה את הרכב שפגע בו לפני התרחשות התאונה וכי הבחין בו לראשונה רק לאחריה.

עד התביעה מאיר יוסף, שוטר מתנדב העיד כי הוא רכב על אופנוע משטרתי בכביש 4 מדרום לצפון בעת התרחשות התאונה, הוא הזדמן באקראי למקום ההתרחשות. עדותו נשענה על המסמכים שערך ת/18, ת/19.

לפי רישומו, הוא היה בדרכו לאירוע תאונת דרכים אחר, הוא רכב על שול ימני בכביש. העד הבחין ברוכב האופנוע המעורב אשר נסע בנתיב שלישי מתוך ארבעת הנתיבים בכביש לכיוון צפון . הוא הבחין כי רכב מסוג פורד סטה לימין, לא בסטייה חדה, ופגע ברוכב האופנוע המעורב. הרוכב נפל על הכביש והתגלגל עליו. כתוצאה מכך שמכונית אחרת בלמה כדי לא לפגוע ברוכב, התרחשה במקום תאונת דרכים נוספת (ראה ת/18, ת/19). השוטר שרטט את דרך התרחשות התאונה בגב ת/19.

השוטר העיד כי רוכב האופנוע המעורב לא נסע בין המכוניות וכי הוא ראה את כל התרחשות התאונה כשזו התרחשה מלפניו, מול עיניו.

מטעם ההגנה העיד הנאשם. לפי דבריו הרוכב המעורב רכב על אופנועו, לפניו בנתיב הימני, במרחק של מאות מטרים לפניו. לפני הרוכב נסע רכב מסחרי, הנאשם כל העת נסע ישר בנתיבו, הוא לא הבחין ברוכב האופנוע עוקף, הוא לא חזה בהתרחשות התאונה אלא שמע והרגיש מכה ברכבו.

לדברי הנאשם, בתחילת דרכו הוא ראה את השוטר בעת שזה עמד עם אופנועו בצד ימין של הדרך, נייח, ואז השוטר החל בנסיעה ועקף אותו כשהוא רוכב על השול הימני של הכביש. השוטר היה במרחק של כמה מאות מטרים לפניהם בדרך בעת התרחשות התאונה. לאחר התרחשותה הוא עשה פנית פרסה, שב למקום התאונה כשהוא מחנה את אופנועו בנתיב השמאלי ביותר.

עדת ההגנה דנון קרן, ביתו של הנאשם העידה כי היא נהגה ברכב, מאחורי רכבו של אביה, בעקבותיו, בנתיב שני מימין. היא שרטטה בפני בית המשפט שרטוט של מצב הרכבים לפני התרחשות התאונה (נ/4).

את דרך התרחשות התאונה, תיארה כך: