מ.י. ענף תנועה ת"א נ' דבורה

החלטה

בפני בקשה לחישוב פסילה המתייחסת לגזר דין אשר ניתן בתיק זה ביום 28.1.07 בהעדר המבקש.

המבקש הורשע בנהיגה ללא רישיון נהיגה ורישיון רכב תקפים. המבקש נדון בין השאר ל - 6 חודשי פסילה של רישיון הנהיגה.

המבקש לא הפקיד את רישיונו ואף לא תצהיר שאין ברשותו רישיון.

רישיונו של המבקש פקע עוד ביום 26.7.98.

ביום 28.10.07 הגיעו נציגי משטרת ישראל לביתו של המבקש ולקחו לו את רישיון הנהיגה והעבירו אותו למזכירות בימ"ש.

המבקש עותר לחשב את הפסילה שהוטלה עליו מיום גזר הדין ולחילופין מיום 28.10.07 מועד בו נלקח הרישיון על ידי משטרת ישראל.

דיון והכרעה

סעיף 42 קובע לעניננו כדלקמן:

"(א) פסילה שהטיל בימ"ש מלקבל או מלהחזיק רישיון נהה לפי פקודה זו, תחל ביום מתן גזר הדין, אם לא הורה בימ"ש הוראה אחרת.

:

:

(ג) בחישוב תקופת הפסילה לא יבואו במניין:

1. תקופה שחלפה עד מסירת הרישיון לרשות שנקבעה על כך בתקנות ובדרך שנקבעה".

תקנה 556 לת"ת קובעת כי:

"נפסל בעל רישיון ע"י בימ"ש, ימציא בעל הרישיון את הרישיון נהיגה שלו לאותו בימ"ש שהורה על פסילתו מיד לאחר שהודע לו על הפסילה".

תקנה 557 קובעת כי חובה להמציא לרשות את הרישיון גם אם הוא אינו בתוקף ובמידה ואין רישיון נהיגה להצגה, יש להגיש תצהיר ערוך כדין למזכיר ביהמ"ש.

מהאמור לעיל עולה החובה להמציא רישיון נהיגה למזכירות ביהמ"ש שהורה על הפסילה, גם אם הרישיון פקע.

מתקין התקנות טרח וקבע הסדר חלופי למי שרישיון הנהיגה אינו בידו ועל כן אינו יכול להפקידו ועליו להפקיד תצהיר מתאים, הסדר זה חל על רישיון שתוקפו פקע ומרוץ הפסילה יחל מיום המצאת התצהיר לשרות.

במקרה שלפנינו משטרת ישראל נטלה את הרישיון מידי המבקש ביום 28.10.07 ולדברי המבקש, השוטר הודיע לו כי ממועד זה הוא נמצא בפסילה.