מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ברמץ

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של נהיגה בשכרות.

מעיון בכתב האישום עולה, כי ביום 29.04.09 בשעה 6:25 או בסמוך לכך, נהג הנאשם במכוניתו בכביש 20 לכיוון דרום, כאשר הוא שיכור, וכאשר בליטר אוויר נשוף נמצאו 530מיקרוגרם אלכוהול.

בישיבת ההקראה, שהתקיימה ביום 18.11.10, השיב בא כוח הנאשם לאשמה, כדלהלן: "כופר בשכרות, בתקינות, באמינות המכשיר ובמיומנות המפעיל".

להוכחת האשמה המיוחסת לנאשם העידה התביעה העדים הבאים:

עת/1, רס"ב שחר צברי, טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה, שבדק המכשיר בהתאם לנהלים מצאו תקין, וערך תע"צ תקינות, שהוגש וסומן ת/1.

עת/2, רס"ב משה בכר, מפעיל ינשוף מוסמך, שהציג תעודה מיום 8.6.06 . העד בדק הנאשם באמצעות מכשיר ה"ינשוף". העד ערך המסמכים הבאים: הדו"ח (ת/2), דו"ח עיכוב (ת/3), דו"ח בדיקת מאפיינים (ת/4), דין וחשבון (ת/5), כיול (ת/6), פלטים (ת/7).

הנאשם העיד להגנתו. זה היה יום העצמאות והוא יצא לבלות עם חברים. הוא נבחר להיות הנהג התורן. הוא שתה ליטר בירה.

לאחר שמיעת הצדדים ובחינת הראיות , הגעתי למסקנות הבאות: הנאשם נהג ברכב בהיותו שיכור. בדיקת נשיפה שנערכה לפי כל הכללים, ובהתאם להוראות, ואשר תוצאתה 530 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, מעידה באופן חד משמעי על היותו של הנאשם שיכור, זאת בנוסף לריח האלכוהול, להופעתו המרושלת, ולהודאתו בשתיית ליטר בירה.

מהימנה עלי עדותו של עת/1, טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה. העד ערך ביקורת שגרה למכשיר. פעל בהתאם לנוהל. העד הביא עמו המסמכים, הקשורים לביקורת השגרה, והם: בלון מעבדה, בלון יחידה, צ'קליסט וכרטיס המכשיר. המסמכים נמסרו לעיון באת כוח הנאשם. התביעה בחרה להגיש תע"צ התקינות בלבד, וטעמיה עימה. באת כוח הנאשם שעיינה ביתרת המסמכים, יכולה הייתה להגישם מטעמה באמצעות חקירתו הנגדית של העד, וזאת על מנת להצביע על סתירות, תקלות במכשיר וכדומה. באת כוח הנאשם בחרה שלא לנהוג כאמור לעיל.

בעפ"ת 31798-12-10 בביהמ"ש המחוזי בת"א, קובע כבוד השופט רענן בן יוסף: "עפ"י סעיף 36(ד) לפקודת הראיות, ככל שהמערערים ביקשו להתנגד להגשת התעודות בהליכים בפני הערכאה הדיונית, היו צריכים הם ליזום בקשה לזימון עדים על ידם להזמת הראיה".

מהימנה עלי עדותו של עת/2. העד מפעיל ינשוף מוסמך ומיומן. המכשיר כוייל. הוחלפה פיה לכל נשיפה (ת/5) . הבדיקות בוצעו בהתאם לנהלים תוך הקפדה על המתנה של 15 דקות כנדרש. פלטי הינשוף, ובהם תוצאת הבדיקה, 530 מיקרו גרם לליטר אוויר נשוף (ת/6), מהווים ראייה חד משמעית לשכרותו של הנאשם.

העד בדק הנאשם למאפייני שכרות (ת/4). הנאשם מדיף ריח קל של אלכוהול. הופעתו מרושלת. שרוכי נעליו פתוחים, חולצתו מקומטת ומכנסיו מלוכלכים. הנאשם עמד במבחני הביצוע, והתרשמות העד, הייתה, שהנאשם נתון תחת השפעת אלכוהול קלה.

עדי התביעה עמדו היטב במבחן החקירה הנגדית.

הנאשם העיד להגנתו. הנאשם מודה בשתיית ליטר בירה (ת/4). הנאשם אומר: "אני מודה ששתיתי, אבל לא ידעתי, שאני עובר את הכמות המותרת". "שתיתי 1 ליטר בירה, אבל הרגשתי שאני כשיר לנהוג" (ת/3). "שתיתי 1 ליטר בירה, ואני מרגיש כשיר לנהוג, השתייה הייתה במשך כל הערב" (ת/2).

"אני הייתי נהג תורן, שתיתי רק ליטר בירה, חשבתי שאני בסדר ולא הבנתי את המשמעות, שתיתי זאת לאורך כל הלילה". (ת/8).

"שתיתי כליטר בירה" (עמ' 4 שורה 6). "קנינו בירה בקיוסק, שתיתי בירה אחת של 330, עברנו ממקום למקום ובכל מקום שתיתי" (עמ' 4 שורות 9-10).

בעת שנערכה לו בדיקת המאפיינים טען הנאשם, ששתה בשעה 05:00 בבוקר. הנאשם יצא מביתו לבילוי בשעה 24:00 (עמ' 3. שורה 31). כלומר, לדבריו במהלך 5 שעות שתה ליטר בירה.

הנאשם נעצר בשעה 06:25 . בדיקת "הינשוף" בוצעה בשעה 06:47. הנאשם לא טען כי במהלך 15 הדקות , שקדמו לבדיקה, הוא שתה, עישן ( 5 דקות) או הקיא.

לשאלת בית המשפט השיב הנאשם: "אני לא טענתי שהבדיקה לא נכונה, אני לא הרגשתי שיכור, אם ביהמ"ש אומר לי, שאפילו אם שותים בשעה 20:00 בערב, ובשעה 8:00 בבוקר ייצא שנהגתי שיכור, אני משיב שלא ידעתי" (עמ' 4. שורות 12-14).