מ.י. ענף תנועה ת"א נ' ברגיג

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 02.09.09 בשעה 15.30 או בסמוך, בכביש 20 לכיון דרום בסמוך למחלף דב הוז עצר הנאשם בשול השמאלי. אותה עת רכב חן עטון על קטנוע. הנאשם שעצר על השול ללא אורות מהבהבים ומשולש אזהרה חסם את הקטנוע שסטה לשול והקטנוע התנגש ברכב הנאשם. כתוצאה מהתאונה נגרמו לרוכב הקטנוע חבלות של ממש, שבר ביד בשני הידים שבר ברגל ימין, חתך בשפה. הרוכב היה מאושפז חמישה ימים ועבר הליך שיקום. בנוסף הנאשם נהג ללא רישיון נהיגה, רישיון רכב וביטוח תקפים. בניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961, בניגוד לתקנה 70 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961. בניגוד לסעיף 2 לפקודת הביטוח רכב מנועי. בניגוד לסעיף 2 ו- 10 (א) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר באשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

במהלך הדיון הנאשם הודה כי נהג ללא ביטוח תקף. אולם הציג בבית המשפט רישיון רכב ורישיון נהיגה תקפים למועד ביצוע העברה בנסיבות אלו אני מוצא לזכות את הנאשם מעבורות של נהיגה ללא רישיון נהיגה ורכב תקפים.

המחלוקת בתיק זה היא למידת אשמתו של הנאשם בקשר עם אחריותו לקרות התאונה. אציין כבר עתה כי מצאתי לזכות את הנאשם מהאחריות לתאונה ולהרשיעו באי הצבת משולש אזהרה ונהיגה ללא ביטוח.

הראיות שהובאו מטעם התביעה לאחריות הנאשם לתאונה הייתה עדותו של רוכב האופנוע. לדבריו במועד התאונה הוא יצא מהצבא ללימודים לקראת מחלף דב הוז, היה עיקול, הייתה תנועה יחסית צפופה בגלל השעות. רוכב האופנוע ראה שהתנועה צפופה ולכן ירד לנסוע על השול השמאלי. הכביש התעקל, רוכב האופנוע, ראה פתאום רכב עומד במקום אחרי הסיבוב, ללא סימן אזהרה ובלם מיד. רוכב האופנוע נכנס ברכב הנאשם מאחור. כתוצאה מהפציעה שבר את שתי הידיים והרגל. רוכב האופנוע פונה באמבולנס לוולפסון, עבר מס' ניתוחים. לאחר שבוע עבר לבית לוינשטיין, שם שהה 86 ימים לאחר מכן עבר לאשפוז יום ולאחר שבועיים-שלושה חזר חזרה לצבא. במהלך החקירה הנגדית העד לא זכר את האירוע לפרטיו ויכול היה להשיב רק על שאלות טכניות לדבריו.

עוד מטעם התביעה העיד הבוחן טרבלוס זיו. הבוחן קבע כי האחריות לתאונה היא של שני הצדדים. הבוחן לא הסביר בבית המשפט מדוע הוא סבור כי הנאשם נושא באחריות לתאונה. ברם מקריאת החומר שהוגש לבית המשפט ניתן להבין כי הנאשם נושא באחריות לתאונה בשל העובדה שהיה על השול השמאלי.

מעדותו של הנאשם עולה כי באותו יום של התאונה, לקח את אימו לבדיקה אצל הרופא, היא עברה ניתוח ימים ספורים לפני התאונה, בדרך חזרה הייתה תנועה כבדה. התנועה הייתה איטית. הנאשם נסע במסלול השמאלי. פתאום ראה שאימו מחזיקה לו ביד והיא התעלפה. לא היה לו זמן לעבור לנתיב ימיני ולכן סטה לשוליים הנאשם נצמד לקיר כדי לא לגרום להפרעה לתנועה. הנאשם הדליק אורות מהבהבים. נתן לאימו לשתות והיא התחילה להתאושש לאחר מס' דקות. לדברי הנאשם הוא היה שם אולי 4-5 עד שהיא התאוששה. כששאל אותה אם היא מרגישה טוב, היא לא הספיקה להשיב, לפתע משהו פגע ברכבו. הרבה זכוכיות עפו עליהם. הנאשם ראה אנשים רצים בתוך שניות לעזור. הנאשם ראה אותם רצים לעבר הרכב שלו מאחורה.

בתיק מצויה הודעה של עד ראיה נטרלי פלס בני. לדבריו הוא נסע במקום, ראה רכב עומד בשוליים השמאליים. הסתכל דרך המראה השמאלית וראה קטנוע שנוסע בשוליים, עוקף את מר' פלס ונכנס ברכב שעמד על השול. כתוצאה מכך הקטנוע נבלם ע"י הרכב והרוכב עף לאחור. לאחר האירוע העד התקשר למשטרה. לדברי העד הוא אינו מכיר אף אחד מהצדדים.

תקנה 33 (א) מתירה נהיגה על הכביש בלבד ולמעשה קיים איסור נסיעה על השול. אולם יש מצבים בהם רכב נאלץ לסטות אם רכבו בשל אירועים בלתי צפויים לשוליים. בנסיבות מקרה זה הנאשם טען מיד במשטרה וכן בפני שהוא נאלץ לסטות לשוליים בגלל שאימו לא חשה בטוב. הסברו של הנאשם בהחלט יכול להתקבל כנסיבה לסטייה לשוליים.

רוכב האופנוע העיד בפני וכן הדבר עולה מהודעתו, כי בשל עומס ששרר על הכביש הוא בחר לסטות מהכביש ולנסוע על השוליים. האיסור לנסוע בשוליים חל הן על רכב והן על כלי רכב דו גלגליים. הרצון לעקוף עומס תנועה ע"י נסיעה על השול מהווה גורם סיכון מיותר. שבמקרה שבפני גרם לתאונה חמורה. מידת חוסר הזהירות של הנאשם אינה עולה כדי הטלת אחריות לתאונה שכן מידת הרשלנות של רוכב הקטנוע גבוהה היא. האשם התורם שלו לקרות התאונה מביאה אותי לכלל מסקנה כי לא ניתן להטיל את האחריות לתאונה על הנאשם הזאת לאור ההסבר המספק של הנאשם לעצירתו על השול. אולם, ברצוני לציין כי נפל פגם בהתנהגות הנאשם וזו העובדה שהנאשם עמד במקום לדבריו כ-5 דקות אולם לא טרח לשים משולש אזהרה, זאת לדבריו. לאור העדויות שהובאו בפני אני סבור כי גם אם הנאשם היה מניח משולש אזהרה, הרי שהתאונה לא הייתה נמנעת. יחד עם זאת דבר זה לא פוטר את הנאשם מלהניח משולש אזהרה.

סוף דבר, לאור העדויות שנשמעו בפני, לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לתיק, אני מוצא לזכות את הנאשם מחמת הספק מהאחריות לתאונה. אני מזכה את הנאשם מעברות של נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא רישיון רכב. אני מרשיע את הנאשם בנהיגה ללא תעודת ביטוח בניגוד לסעיף 2 לפקודת הביטוח. וכן בעברה של אי הצבת משולש אזהרה בניגוד לתקנה 70 (א) לתקנות התעבורה.

ניתנה היום, ו' שבט תשע"ב , 30 ינואר 2012, במעמד ב"כ הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: