מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אמרה

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג ברכבו בהיותו שיכור, זאת על סמך התנהגותו ובדיקה במכשיר הינשוף שקבעה כי בגופו היו 510 מק"ג בליטר אוויר נשוף. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

הנאשם נהג ברכבו ברחוב שונצינו בתל אביב.

לנאשם בוצעה בדיקת מאפיינים.

הנאשם שתה משקה אלכוהולי עובר לנהיגתו.

בבדיקת הינשוף שנעשתה לנאשם נמצא כי בגופו היו 510 מק"ג בליטר אוויר נשוף.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, ניתן לסמוך על מדידת מכשיר הינשוף, לפיכך הנאשם היה שיכור.

לטענת ההגנה, לא ניתן לסמוך על מדידת הינשוף הן לאור העובדה שלא הקפידו על כך כי תחלוף רבע שעה מרגע עצירתו עד לבדיקה, והן לאור העובדה כי לא ניתן לסמוך על תעודות הבלונים שהוגשו. לפיכך לא ניתן להסתמך על בדיקת הינשוף.

בית המשפט קובע כי לא שוכנע מעבר לספק סביר כי ניתן לסמוך על המדידה במכשיר הינשוף, ברם לאור עדות הנאשם ומבחן המאפיינים ניתן לקבוע כי נהג בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות התעבורה, זאת מן הנימוקים הבאים:

מפעילת הינשוף טענה כי הנאשם שהה עימה רבע שעה בטרם בוצעה בדיקת הינשוף. דהיינו שהיא לא הסתמכה על השוטר שהביא אליה את הנאשם אלא היא זו שהמתינה עימו רבע שעה.

הנאשם טוען שחלפו מספר דקות מרגע שהגיע למפעילת הינשוף עד שנשף במכשיר.

ב"כ הנאשם פנה למאשימה וביקש לקבל את פלטי הבדיקות הסמוכות לבדיקת הנאשם מספר פעמים כדי לוודא אם אכן הנאשם היה תחת השגחתה של מפעילת הינשוף רבע שעה, ברם מסמכים אלה לא הוצגו לנאשם. יש בכך כדי לפגום בטענת השוטרת כי הנאשם היה עמה רבע שעה.

תעודות הבלונים לא הוגשו בעת עדותו של איש המעבדה. יתרה מזו מחקירת איש המעבדה עולה כי מדובר במכשיר אשר בדרך כלל נמצא במעבדה ומידי פעם מועבר ליחידה לתגבור. לפיכך על סמך כרטיס המכשיר לא ניתן לדעת בוודאות באיזה בלון השתמשו בעת ביצוע הבדיקה כפי שעולה מהחקירה הנגדית של העד.

אין די בהגשת התעודות לביהמ"ש כדי לקבוע כי תעודות אלה שייכות לבלונים הרלוונטיים. יש צורך בעדות איש המעבדה במיוחד במקרה דנן, שמדובר במכשיר המסתובב במספר יחידות. אין בדחיית פרשת ההגנה עילה למקצה שיפורים של התביעה לאחר שהתביעה הכריזה שאלה הם עדיה.

העולה מן המקובץ הוא כי ביהמ"ש סבור כי לא ניתן לסמוך על ממצאי הינשוף הן לאור קיום ספק בגרסת מפעילת הינשוף כי המתינה רבע שעה עם הנאשם והן לאור קיום ספק אם תעודות הבלון שהוגשו מתאימות לבלון היחידה באותה עת והן משום שהוגשו שלא באמצעות איש המעבדה.

מאידך הנאשם הודה כי שתה שני בקבוקי בירה וכן כשל במבחן המאפיינים בהבאת אצבע לאף ונדף מפיו ריח חריף של אלכוהול. ביהמ"ש סבור כי די בראיות אלה כדי להרשיעו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול בניגוד להוראות תקנה 26(2) לתקנות התעבורה. לפיכך מזכה הנאשם מעבירה על הוראות סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, ומרשיעו בעבירה על הוראות תקנה 26(2) לתקנות התעבורה.