מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אלנברג

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשם נרשמה ביום 27.10.08, הודעת תשלום קנס בגין מניעת השימוש בדרך ללא סמכות (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 151(א) לתקנות התעבורה.

הנאשם כפר באישום המיוחס לו וביום 1.1.12, לאחר מספר דחיות, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר וונדר ליאת, עורכת הדו"ח והוגש הדו"ח, שסומן ת/1.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 27.10.08,בסמוך לשעה 18:30, היה הנאשם אחראי, מטעם הקבלן או מזמין העבודה, על העמדתה של משאית ברחוב דיזינגוף בתל אביב, בסמוך לבית מספר 340, תוך שהמשאית חוסמת את נתיב הנסיעה לתחבורה ציבורית במקום ומאלצת את כלי הרכב לסטות לנתיב הנגדי, תוך חציית קו הפרדה רצוף.

העדה רשמה מפי הנאשם את הדברים הבאים:" יש לזה אישור אצל הקבלן. אני אפנה למפקד המחוז ולמפקד המרחב ואני אדאג לך. תני לי את הטלפון של הקצין ואני אדאג שאת תהייה במשמרת. אני לא מאיים עלייך את סתם רושמת כדי שיהיה לך כיסוי תחת אבל אני אדאג לך. מחר אני אצל מפקד המחוז ואני גם אפנה למפקד המרחב אל תדאגי".

על פי גרסת הנאשם, הוא אכן היה במקום, לאחר שהתבקש לעשות כן על ידי בעל הבניין, אך לא היה אחראי באופן כלשהו להצבת המשאית. לטענתו, היה על גג הבניין והעדה קראה לו לרדת ואיימה כי אם לא יזדהה בפניה, תעצור אותו. לדבריו, בעל הבניין הוא אדם מבוגר, ובשנה האחרונה איבד את כישוריו המנטליים.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

פרטיו של הנאשם נמסרו לעדה על ידי הנאשם עצמו ונתין לשער כי הדבר נעשה לאחר שהזדהה בפניה כמי שאחראי על עבודת הפריקה במקום.

עדותה של עדת התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

גרסת הנאשם לפיה שהה במקום לבקשת בעל הבניין, אך למעשה לא הייתה לו שום אחריות או תפקיד, תמוהה בעיני. לשאלות בית המשפט השיב הנאשם כי התבקש על ידי בעל הבניין להשגיח כי לא יפגעו בבניין ומשנשאל מה היה עושה אם היה מזהה פגיעה פוטנציאלית בבניין, השיב כי לא היה עושה דבר – ראה עמוד 4 לפרוטוקול, שורות 12-18. אם כך, לשם מה היה במקום?

הנאשם הודה כי בעל הבניין ביקש ממנו כי ישהה במקום, מטעמו.

הנאשם נמנע מלהציג כל ראיה לתמיכה בגרסתו, לרבות מכתב או תצהיר מטעם בעל הבניין. הנימוק כי בעל הבניין אינו כשיר מנטלית, אינו רלוונטי למועד רישום הדו"ח בפועל וכן לתקופה שחלפה עד השנה האחרונה וזאת לדברי הנאשם עצמו.

לא סביר בעיני כי הדברים שרשמה העדה מפי הנאשם נבדו על ידיה ואני דוחה טענת הנאשם גם בעניין זה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשם עבר עבירה כמיוחס לו בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, ט' שבט תשע"ב , 02 פברואר 2012, במעמד הצדדים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: