מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אליה

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשמת מחמת הספק

הנאשמת מואשמת בכך שנהגה ברכבה בהיותה שיכורה, זאת על סמך תוצאות של בדיקה במכשיר הינשוף אשר קבעה כי נהגה בעת שבגופה היו 585 מקג' אלכוהול בליטר אויר נשוף. במעשים אלה עברה הנאשמת על הוראות סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה – תשכ"א – 1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

1.הנאשמת נהגה ברכבה בירידה מרחוב לה גרדיה לנתיבי איילון בתל אביב.

2.הנאשמת שתתה כוס יין עובר לנהיגתה.

3.מבחן המאפיינים היה תקין.

4.בבדיקת הינשוף התוצאה היתה 585 מקג' בליטר אויר נשוף.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, הנאשמת נהגה בהיותה שיכורה ויש לסמוך על ממצאי הינשוף.

לטענת ההגנה, השוטרים בשטח פעלו באופן רשלני ביותר, כמו כן, לא הוצגה תעודת הבלון לפיכך לא ניתן לסמוך על ממצאי הינשוף, בדיקת המאפיינים היתה תקינה, לפיכך לא ניתן להרשיע אף בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

בית המשפט קובע כי לא שוכנע מעבר לספק סביר כי הנאשמת היתה שיכורה בעת נהיגתה, זאת מן הנימוקים הבאים:

1.השוטרים בשטח עבדו באופן רשלני ביותר. מן המסמכים שרשם השוטר דורי שמש לא ניתן לדעת כלל מתי נעצר רכב הנאשמת, במקום אחד כתוב כי רכב הנאשמת נעצר בשעה 3.15, בדוח העיכוב נרשם כי הדוח מולא 25 דקות לאחר שנעצר רכב הנאשמת והוא מולא בשעה 3.15, כך שלא ידוע אם רכב הנאשמת נעצר בשעה 2.50 או בשעה 3.15 או בכל שעה אחרת, שכן ספק אם ניתן לסמוך על מה שכתב השוטר.

2.השוטר השני משה בללי כותב כי המתין רבע שעה עם הנאשמת בת/5, ברם בחקירה נגדית אומר שהוא לא המתין עימה רבע שעה, אלא מי שעשה זאת הוא דורי שמש. השוטר דורי שמש לא רשם בשום מקום שהורה לה לא לשתות לא לאכול ולא לעשן מרגע עצירתה ועד לביצוע הבדיקה. השוטר גם לא רשם כי שמר על קשר עין עם הנאשמת מרגע עצירתה עד לביצוע הבדיקה. בנסיבות אלה אין לבית המשפט כל מידע מה עשתה הנאשמת מרגע עצירתה עג לביצוע הבדיקה . יתרה מזו, גם לא ניתן לקבוע כי חלפה רבע שעה מרגע עצירתה ע לביצוע הבדיקה הואיל ולא ניתן לסמוך על הזמנים שרשם השוטר דורי שמש.

3.העולה מן המקובץ הוא, כי השוטרים עבדו שלא לפי הנהלים, לפיכך ספק רב אם ניתן לסמוך על בדיקת הינשוף.

4.בעניין תקינות המכשיר העיד רס"ב הרצל כהן שהגיש תע"צ של מכשיר אחר וכן כרטיס מכשיר אחר וכן כרטיס מכשיר אחר ותעודת בלון של המכשיר האחר, בית המשפט התיר לתביעה לתקן את המעוות. ברם התביעה זמנה את רס"ב שחר צברי שהגיע אך ורק עם תע"צ של המכשיר הנכון בלי ספר המכשיר ובלי תעודת הבלון הרלבנטית.

בנסיבות אלה, למעשה לא הוצגה תעודת הבלון הרלבנטית למכשיר בו בוצעה הבדיקה. בהעדר תעודה לא ניתן לדעת אם המכשיר כויל כראוי ואם הבלון היה תקף בזמן בדיקת הכיול.