מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אלברט

הכרעת דין

בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות בניגוד לתקנה 41 לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961 (סטיה מנתיב נסיעה) בקשר עם סעיף 38 (3) לפקודת התעבורה ובניגוד לתקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה וסעיף 38 (3) לפקדת התעבורה, (נהיגה בחוסר זהירות וחבלה של ממש). הרקע לכך הוא שביום 16.8.07 בסמוך לשעה 18.10 נהג הנאשם ברכב בכביש מס' 44 והתקרב לצומת עם רחוב המכתש, ובאותה עת נהג בכיוון נסיעת הנאשם נהג האופנוע ושני כלי הרכב התנגשו.

אין מחלוקת בין הצדדים בנושאים הבאים:

1.הנאשם נהג במונית מ.ר. 71-460-25 בכביש מס' 44 ממזרח למערב בנתיב השמאלי ביותר מבין 5 נתיבים כשהוא מתקרב לצומת עם רח' המכתש (להלן: "הצומת").

2.אותה העת נהג ע"ת רוכב האופנוע במקום האמור בכיוון נסיעת הנאשם, ומימינו בנתיב שני משמאל.

3.הנתיב השמאלי בו נסע הנאשם היה עמוס, הנאשם סטה לנתיב השני משמאל ואח"כ לנתיב האמצעי.

4.כתוצאה מהתאונה ניזוקו כלי הרכב ונהג האופנוע נחבל חבלות של ממש.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לגירסת המאשימה: רוכב האופנוע היה בנתיב השמאלי לנסיעה ישר, 150 מ' מהצומת הרמזור התחלף לירוק ואז הגביר מהירות.

הנאשם שנסע תחילה בנתיב השמאלי, סטה ימינה, רוכב האופנוע ניסה לעקוף אותו מימין אך הנאשם המשיך לסטות ימינה וחסם לרוכב האופנוע את נתיב הנסיעה, רוכב האופנוע בלם בלימת חירום תוך כדי הטיית האופנוע, איבד את האחיזה והחליק מתחת למונית.

לגירסת הנאשם: לאחר שהגיע כ – 200 מ' מהצומת ראה כי בנתיב השמאלי יש עומס, ראה שאין אף אחד, אותת ונכנס לנתיב הימני, המשיך 20 מ' ואותת שוב ונכנס לנתיב האמצעי. נסע כ - 70, 80 מ' נעצר לפני הצומת כי דלק אור אדום בכיוון נסיעתו, ואז נכנס בו האופנוע מאחור, רוכב האופנוע עף לפני האופנוע ורק אח"כ הרגיש את המכה. לגירסתו התאונה ארעה עקב מהירות גבוהה של רוכב האופנוע ואי שמירת מרחק.

דיון והכרעה:

1.באירוע שלפנינו מדובר בשתי גירסאות לאירוע התאונה. לגירסת הנאשם כשהתקרב לצומת דלק בו אור אדום, כשהגיע לפני הצומת נכנס בו האופנוע מאחור (עמ' 2 לפרוטוקול ח.נ. ע"ת מס' 1 מיום 20.10.09), לאחר שעצר (עמ' 4 לפרוטוקול שורה 31 פרוטוקול מיום 27.1.13).

לגירסת ע"ת רוכב האופנוע, התאונה ארעה כשהנאשם חתך לרוחב את נתיבי הנסיעה, הוא בלם בלימת חירום תוך הטיית האופנוע, איבד שליטה והחליק מתחת לרכב. (עמ' 1 לפרוטוקול מיום 20.10.09).

2.יצוין כי המאשימה לא הגישה בתיק זה דו"ח בוחן. בוחן תאונות לא היה במקום התאונה, לא נעשה שיחזור לאירוע התאונה ואף המעורבים בתאונה לא הצביעו על מקום האימפקט כלי הרכב בעת התאונה. יתר על כן, אף לא הוצגו צילומים של מקום ארוע התאונה. יצויין כי הנאשם נחקר רק ביום 4.5.08 כשהתאונה, כאמור, ארעה ביום 16.8.07.

3.המאשימה מסתמכת למעשה על עדות יחידה של נהג האופנוע שהינו גם נוגע בענין.

4.לא ניתן לשלול את גירסת הנאשם לתאונה כי רוכב האופנוע פגע ברכב הנאשם מאחור עקב נסיעה מהירה ואי שמירת מרחק במיוחד לאור עדות רוכב האופנוע כי עובר לתאונה הוא הגביר את מהירות נסיעתו.

5.לאור כל האמור לעיל, לא הוכיחה המאשימה את אשמת הנאשם מעבר לספק סביר ולפיכך בית המשפט מזכה את הנאשם מחמת הספק.

ניתנה היום, כ"ה סיון תשע"ג , 03 יוני 2013, במעמד התובע.