מ.י. ענף תנועה ת"א נ' איתן

פסק דין

מצאתי לזכות את הנאשם.

נגד הנאשם הוגש כתב אישום, לפיו, ב- 27.01.09 בשעה 10.20 או בסמוך ברחוב, ביצע הנאשם פניית פרסה בניגוד לתמרור ב-6 המוצב במקום. בניגוד לתקנה 22 (א) לתקנות התעבורה תשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו הראיות.

מטעם התביעה העידה שוטרת. עדותה נשענה רובה ככולה על הדו"ח, אשר רשמה ביום המקרה – ת/1. על פי רישומה של השוטרת, ביום האירוע, הנאשם נהג על רחוב יגאל אלון מצפון לדרום על הנתיב השמאלי מבין השניים בצומת מרגולין ביצע פנית פרסה בניגוד לתמרור ב – 6 המוצב בכיוון נסיעתו. השוטרת הייתה סטטית בצומת עם שדה ראיה פתוח. הנאשם נעצר במקום תוך קשר עין רציף, הראות טובה והוסברה מהות העבירה."

תגובת הנאשם לאוזני השוטר במעמד רישום הדו"ח הייתה: "הפס נגמר."

השוטרת רשמה סקיצה של המקום באולם בית המשפט ת-2, שהוגש לתיק. בהמשך סיפרה השוטרת כי הנאשם עשה את הפרסה מעבר לצומת. ואין קשר לקו הלבן המסומן במקום. האיסור לדבריה נובע מהתמרור במקום. הנמצא ברח' מרגולין מצד ימין.

בחקירה נגדית אמרה השוטרת כי בצומת יש מעבר חציה, אחרי מעבר החצייה אפשר לעשות פרסה. לדברי השוטרת הנאשם עשה את הפרסה בתוך הצומת במקום שיש בו תמרור.

לדברי הנאשם בבית המשפט, הנאשם נוהג לפקוד את שוק התקווה דחופות. פעמים רבות ראה את השוטרים יושבים במקום. כך גם באותו יום. ולא היה סיבה נראית לעין, שיעשה פרסה במקום האסור. לדבריו אשתו הייתה עימו באותו יום. אולם בשל העובדה שפקדה את בית המשפט בפעמים הקודמות, כל זאת, כדי להעיד. אך, הדיון נדחה כל פעם מחדש בשל היעדרות השוטרת והיא לא יכלה להתייצב לדיון שהתקיים ביום דיון ההוכחות. לדברי הנאשם הוא עשה פרסה במקום מותר.

 לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי יש מקום לזכות את הנאשם. לא מצאתי כי ניתן לקבוע ממצאים עובדתיים לגבי מיקום הפרסה בצומת.

לפי דברי השוטרת מצאתי כי השוטרת מסרה מספר גרסאות לגבי מיקום פניית הפרסה.

על פי הרשום בדו"ח הנאשם ביצע את פניית הפרסה בצומת הרחובות יגאל אלון ורחוב מורגלין. על פי התרשים ששרטטה השוטרת בבית המשפט הפרסה בוצעה הרחק מהצומת בתוך רחוב יגאל אלון. בהמשך טענה השוטרת כי אחרי הצומת יש מעבר חצייה ואחרי מעבר החצייה ניתן לעשות פנית פרסה. אולם, הנאשם ביצע את הפרסה בצומת. דבר הסותר את גרסתה בתחילת הדיון לפיו עשה הנאשם את פניית הפרסה מעבר לצומת.

אציין, כי התרשמתי מהשוטרת במהלך עדותה, שהאירוע אינו זכור לה. עדותה נשענה על הדו"ח שרשמה. הדברים הנוספים שסיפרה בבית המשפט לא היו כתובים בדו"ח ולא הסתדרו כל כך עם הדו"ח. הסקיצה שרשמה ודאי שלא תאמה את הרשום בדו"ח. בית המשפט אינו יכול לקבוע ממצאים עובדתיים איפה וכיצד בוצע פנית הפרסה. קל וחמור שבית המשפט אינו יכול לקבוע האם הפרסה הייתה כדין שמא לאו.

בנסיבות אלו ולאור הראיות שהובאו לבית המשפט. אני מוצא לזכות את הנאשם מכתב האישום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תשלח לצדדים את פסק הדין.

מועד שימוע הכרעת הדין בטל.

ניתן היום, ל' אדר א תשע"א, 06 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.