מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אוילה

בפני

כב' השופט עופר נהרי

כלפי הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו יוחסו לו עבירות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש, וזאת בהתאם לסעיפים 62(3) ו- 62(2) לפקודת התעבורה, ובקשר עם סעיפים 39(א) ו- 38(1) לפקודת התעבורה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה.

בפרק העובדות אשר בכתב האישום נטען כי בתאריך 15/12/2007 הנאשם נהג במכונית ונעצר לבדיקה משטרתית בצומת הרחובות טברסקי ואלפא בתל-אביב, או אז הסתבר, על פי הטענה, כי הנאשם נהג בהיותו שיכור וזאת כשעפ"י בדיקת נשיפה שנערכה לו באמצעות מכשיר הינשוף נמצא על פי הטענה ערך של 930 מ"ג אלכוהול בליטר אוויר נשוף.

הנאשם, באמצעות בא כוחו, כפר בכל המיוחס לו בכתב האישום, לרבות בתקינות ובחוקיות של המכשיר וכן בערך הראייתי של הפלט שהפיק המכשיר.

בתאריך 12/11/2008 התקיים דיון הוכחות אליו הנאשם לא התייצב, ולבקשת ההגנה התקיים בכל זאת הדיון ונשמעו שלושה עדי תביעה כדלקמן:

השוטר מר יוסף קיוק, חוקר משטרה מאגף תנועה בתל-אביב (ע.ת. 1) אשר במסגרת עדותו הוגשה הודעתו של הנאשם (ת/1).

השוטר מר שחר חמו (ע.ת. 2) אשר הפעיל את מכשיר הינשוף ואשר במסגרת עדותו הוגשו (ללא התנגדות) - פלט בדיקת כיול למכשיר הינשוף (ת/2), פלט בדיקת הנשיפה

שנעשתה לנאשם באמצעות מכשיר הינשוף (ת/3), ודין וחשבון על בדיקת שכרות באמצעות מכשיר הינשוף (ת/4).

השוטר מר ערן דקל (ע.ת. 3) טכנאי במעבדת מיכשור ואכיפה במשטרה אשר במסגרת עדותו הוגשה תעודת עובד ציבור בקשר עם בדיקת תקינות למכשיר הינשוף בו עסקינן (סומנה ת/5) וכן טופס ביקורת תקופתית (סומן ת/6).

מטעם התביעה הוגש גם (ללא התנגדות) צילום כרטיס המכשיר (סומן ת/7).

בהמשך ההליך שהתקיים בזמנו בתיק זה התרחשו האירועים הבאים אשר אותם אסקור כעת בקצרה וזאת אך למען הסדר הטוב וההבנה.

משלא התייצב בזמנו לעדות עד תביעה רביעי במספר (השוטר מר אמנון בן נתן) בישיבה נדחית, סרבתי אז לבקשת התביעה לדחות שוב את הדיון ונעתרתי אז לבקשת ההגנה לקיים את פרשת ההגנה עוד באותה ישיבה נדחית (ראה נא ישיבת יום 14.06.2009 ודברי ההגנה שם בעמ' 12).

מטעם ההגנה העידו באותה ישיבה הנאשם (ע.ה.1), ובמסגרת עדותו, ולבקשת ההגנה, הוגשו טפסי נטילת רישיון הרכב והשימוע בקשר לפסילה המנהלית (סומנו נ/1, נ/2) וכן העיד מטעם ההגנה חברו של הנאשם אשר שתה עימו בירות ובילה עימו במועדון, מר מהרט גרשון (ע.ה.2).

בהמשך אותה ישיבה (14.06.2009) ביקשה ההגנה לדחות את הדיון על מנת להביא מומחים מטעם ההגנה ואולם בהחלטה מנומקת שניתנה על ידי באותו מועד לא נעתרתי לבקשה הנ"ל ולפיכך נשמעו סיכומים, ובתאריך 15.07.2009 ניתנה הכרעת דין.

הכרעת הדין היתה הכרעת דין מרשיעה ,ובעקבותיה, ולאחר טיעוני הצדדים לעונש, ניתן ביום 15.07.2009 גזר דין.

ההגנה פנתה בערעור לבית המשפט המחוזי (עפ"ג 7779/09) ובפסק דין שניתן ע"י כב' בית המשפט המחוזי בערעור הנ"ל ע"י כב' השופטת תחיה שפירא בתאריך 21.02.2010 ציינה השופטת כי "הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הערעור יתקבל והדיון יוחזר לבית המשפט קמא, לצורך השלמת עדויות התביעה וההגנה בכל הנוגע לחוות דעת מומחה שיוגשו בצורה מסודרת וכנדרש על פי החוק".

בית המשפט המחוזי ציין כי נותן הוא להסכמת הצדדים תוקף של פסק דין.

בית המשפט המחוזי קיבל אם כך את הערעור וביטל את הכרעת הדין וגזר הדין והורה כי הדיון יוחזר אלי להמשך שמיעת הראיות לצורך השלמת עדויות התביעה וההגנה.