מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אבוטבול

פסק דין

אזכה את הנאשם מחמת הספק.

בכתב האישום נטען כי בתאריך 20.12.06 שעה 02:45, נהג הנאשם ברכב מסוג טיוטה בכביש 20 מכיוון דרום לצפון ובסמוך למחלף קוממיות היה מעורב בתאונת דרכים. עוד נטען כי הנאשם נהג כשהוא שיכור לאחר שבגופו נמדד ריכוז אלכוהול של 370 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, מפיו נדף ריח אלכוהול חריף והוא החטיא בהבאת אצבע שמאל לאפו.מחומר הראיות עולה כי הנאשם עקף רכב שנסע מימינו,כשבהמשך רכבו הוסט שמאלה לעבר גדר ההפרדה ופגע בה, כתוצאה מהחבטה נזרק הרכב לשול הימני והתהפך. יוטעם כי בכתב האישום לא הואשם הנאשם באחריות לאירוע התאונה. מדוח הפעולה שערך השוטר שהגיע לזירה עולה כי כל אחד מהנהגים המעורבים טען כי הנהג אחר סטה מנתיב נסיעתו. השוטר זימן לזירת התאונה מפעיל ינשוף וזה התייצב בשעה 03:18. הוא ערך לנאשם מבחן עמידה ומבחן הבאת אצבע לאף,אך לא ערך לו בדיקת הליכה על קו ישר. מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול והוא מסר כי שתה בקבוק בירה בנפח של חצי ליטר כשעה וחצי לפני האירוע. בדיקת הנשיפה החלה בשעה 03:18. בנשיפה הראשונה התקבלה תוצאה של 395 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף ובנשיפה השנייה, 370 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

ההחלטה לזכות את הנאשם מחמת הספק מושתתת על הנימוקים הבאים:

1.טכנאי מעבדת מכשור ואכיפה העיד במהלך המשפט, ונחקר בנוגע להחלפת בלון הגז ביחידה. עם זאת, הטכנאי לא העיד מה היה ערך בלון הגז ביחידה (הבלון שבאמצעותו מבוצעת בדיקת האימות היומית) נכון למועד האירוע והתביעה לא הגישה באמצעותו את תעודות הבלון. בעפ"ת 31798-12-10 אליעזר רודיטי .נ. מדינת ישראל, פסק כבוד השופט בן יוסף כי אי הגשת תעודת הבלון מעמידה קושיי ראייתי שכן המצב שנוצר הוא עדות שמיעה על גבי עדות שמיעה בבחינה "עדות שמיעה כפולה". אוסיף כי הביקורת התקופתית נערכה ביום 3.9.06. בסמוך לפני עריכת הבדיקה התקופתית הוחלף בלון הגז ביחידה, אך הבלון הוחלף שוב מספר פעמים עד למועד האירוע. ההחלפה הראשונה בוצעה ביום 3.10.06, השנייה ביום 26.10.06,.והשלישית ביום 13.11.06. החלפה כה תכופה של בלוני גז מעוררת תהיות וספקות בנוגע לתקינות המכשיר בשעת המדידה.

2.כאמור מפעיל הינשוף ביצע את בדיקת הנשיפה מיד לאחר שהגיע לזירת התאונה. בעדותו הוא טען כי "יכול להיות שוידאתי שהוא לא שתה,אכל או עישן עם השוטר שהיה במקום. אני לא יודע להגיד איזה שוטר היה במקום, אצלי זה לא רשום". השוטר שהיה בזירה לא זכר את האירוע ובמזכר שערך אין זכר לטענה כי הוא השגיח על הנאשם בזמן ההמתנה לבדיקת הנשיפה ווידא כי לא ישתה, יאכל או יעשן עד לבדיקת הנשיפה.

3.במועד האירוע טען הנאשם כי הוא צרך אלכוהול כשעה וחצי לפני התאונה. זו הייתה גרסת הנאשם גם בעת גביית ההודעה. עם זאת, בעדותו טען הנאשם כי שתה זמן קצר לפני התאונה. לטענתו הוא בילה אצל חבר בראשון לציון ושתה חצי ליטר בירה דקות לפני שיצא לדרך. לדעתי,עדות הנאשם הייתה מגמתית ויש להעדיף את גרסתו הראשונית במועד האירוע. הנאשם במטרה להתנער מהודעתו טען כי נחקר כחצי שעה לאחר התאונה, אך בפועל החלה חקירתו לאחר כשעה וחצי לפחות ממועד התאונה. כאמור, הנאשם לא צרך אלכוהול זמן קצר לפני התאונה ואין בפיו טענה כי שתה, אכל,הקיא או עישן בעת ההמתנה לבדיקת הנשיפה.לכאורה ניתן היה להסתפק בכך על מנת לקבוע כי בדיקת הנשיפה הייתה תקינה, אך משנמנע השוטר מלהתייחס בדרך כלשהי לצורך להשגיח על הנאשם עד לבדיקת הנשיפה, אזקוף עובדה זו לחובת התביעה כפגם נוסף לפגם הנעוץ באי הגשת תעודת הבלון.

4.באשר לבדיקת המאפיינים, עמידתו של הנאשם הייתה יציבה, מבחן הליכה על הקו לא בוצע, ואילו הנאשם החטיא בהבאת אצבע שמאל לאף. הנאשם טען כי אי הצלחתו במבחן האחרון מקורה בחתכים שנגרמו בידיו כתוצאה מהתאונה. מדובר ב"עדות כבושה",שכן טענה זו לא הועלתה במועד האירוע או בעת גביית ההודעה.בעדותו התחייב הנאשם להמציא תוך 14 ימים את טופס מד"א על מנת לאמת את טענתו בנוגע לחתכים בידיו, אך הטופס לא הומצא. ייתכן כי ניתן היה להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, אך מחמת הספק אמנע מכך.

5.ההגנה המציאה חוות דעת מטעם ד"ר פוליצ'וק בנוגע לאי התאמת של נוהלי הכיול מכשיר הדראגר אלקוטסט המופעל על ידי משטרת ישראל לתקנים הבינלאומיים ותוצאותיה.

ד"ר פוליצו'ק לא בדק בפועל את מכשיר הינשוף ומסקנותיו מושתתות על המלצות בינלאומיות ומסמכים נוספים כמפורט בחוות הדעת,כשנאמר בחוות הדעת כי מסמכים אלה צורפו לה כנספחים. חרף האמור, לא צורף לעותק חוות הדעת שהוגש לבית המשפט נספח כלשהו.די בכך כדי להשמיט את הבסיס לחוות הדעת.

זאת ועוד, חוות הדעת נושאת תאריך 22.1.08, היינו מעל שנתיים לפני שניתן על ידי ההרכב בבית משפט לתעבורה בירושלים פסק הדין בתיק 11893/07, מדינת ישראל .נ. עוזרי. המומחה העיד בפניי ההרכב והטענות שהועלו בחוות הדעת נידונו באופן מעמיק ויסודי. כך לדוגמא, נדחתה הטענה כי יש לבצע את הכיול והאימות באמצעות גז רטוב או לחילופין יש להשתמש במכשיר המתאם בין שני סוגי הגז היות ונשימת האדם היא לחה. גם הטענה כי זרימת האוויר לתוך המכשיר שונה בכיול מאשר בנשיפה נדחתה, אך הטענה כי יש לבצע עקומת כיול התקבלה. בנושאים אלה אימץ בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית משפט קמא כשקבע " גם דעתנו שלנו נחה בסופו של דבר לגבי חוקיות הבדיקות שמבצע הינשוף ולגבי מהימנותן.ודוק: כשל מקומי,טעות בתפעול או בתחזוקה, הם מן הדברים הבלתי נמנעים,אך הם טעונים הוכחה פרטנית ממוקדת באופן מותאם לנסיבות בכל עניין ועניין...אך בהיבט הכולל לפי טיבו של המכשיר ובהתאם לתורת הפעלתו ותחזוקתו, המכשיר אמין חוקי וראוי לשמש לאכיפה פלילית".(ע"פ 25457-04-10 מדינת ישראל .נ.עוזרי).

מכאן עולה כי לא היה מקום להגיש חוות דעת בלתי מעודכנת אשר הסוגיות שהועלו בה נדונו והוכרעו בפסק דין מנחה שניתן על ידי הרכב בבית משפט המחוזי בירושלים.

כפי שנאמר לעיל, דעתי היא כי בנסיבות המקרה הספציפי יש לזכות את הנאשם מחמת הספק, וכך אני מורה.

ניתן היום, י"ז סיון תשע"א, 19 יוני 2011,

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: