מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אבו עזילה

בפני

כב' השופט מאיר דרורי

הכרעת דין

הנאשם מואשם בכך כי נהג ברכבו בהיותו שיכור, זאת על סמך התנהגותו ותוצאות בדיקת הינשוף שקבעה כי רמת האלכוהול בגופו הינה 460 מק"ג בליטר אוויר נשוף. במעשים אלה עבר הנאשם על הוראות סעיף 62(3) לפקודת התעבורה, תשכ"א-1961.

אין מחלוקת בין הצדדים בנקודות הבאות:

הנאשם נהג ברכבו בכביש 20 לדרום.

הנאשם הודה כי שתה משקה אלכוהולי עובר לנהיגתו.

במדידה במכשיר הינשוף נמדדה בגופו של הנאשם רמת אלכוהול של 460 מק"ג בליטר אוויר נשוף.

המחלוקת בין הצדדים הינה כדלקמן:

לטענת המאשימה, יש לסמוך על בדיקת הינשוף ועל העדר עדותו של הנאשם כדי לקבוע כי הנאשם נהג ברכבו בהיותו שיכור.

לטענת ההגנה, יש לזכות את הנאשם מאחר ולא הוגשה תעודת הבלון, לא ניתן לסמוך על תוצאות הינשוף. לאור מבחן המאפיינים התקין אין בסיס גם להרשעה בנהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

בית המשפט מזכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות ומרשיעו בעבירה בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, זאת מן הנימוקים הבאים:

עד התביעה איש המעבדה לא התייצב 3 פעמים. עקב זאת ביהמ"ש לא נעתר לבקשת התביעה לדחייה נוספת לפיכך למעשה לא העיד איש המעבדה על תקינות המכשיר.

בהעדר עדות על תקינות המכשיר ועל תקינות בלוני הכיול, לא ניתן לסמוך על המדידה במכשיר הינשוף. לפיכך בהעדר מדידה של מכשיר הינשוף לא ניתן לבסס הרשעה בעבירה של נהיגה בשכרות.

מאידך ניתן לבסס הרשעה בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים על פי התנהגותו של הנאשם, הודעתו בעת עצירת רכבו, והעובדה כי לא העיד בפני ביהמ"ש כפי שיפורט להלן:

הנאשם מודה כי שתה משקאות אלכוהוליים עובר לנהיגתו, ברם לא זוכר כמה שתה. גם בשימוע הודה כי שתה ברם לטענתו לא מדובר בכמות גדולה. לא סביר כי אדם לא זוכר כמה כוסיות שתה ובטענתו כי לא זוכר כמה שתה, יש לראות חיזוק לכך כי שתה כמות משמעותית, שכן לו היה שותה כוס אחת או שתיים היה אומר ששתה כמות זו.

הנאשם החליט שלא להעיד ולא בכדי החליט כך כדי שלא ייחשף לחקירה נגדית, במיוחד בשאלת כמות השתייה. כך שגם בכך ניתן לראות חיזוק לראיות התביעה. במיוחד לאור הוראות סעיף 161 לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב-1902.

גם מבחן המאפיינים אינו תקין לחלוטין, שכן הנאשם התבלבל בספירת הצעדים והשוטרת התרשמה כי הנאשם תחת השפעת אלכוהול בינונית.

העולה מן המקובץ הוא כי המאשימה הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה ולהוכיח כי הנאשם נהג בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים ולא הצליחה לשכנע את ביהמ"ש כי הנאשם היה שיכור. לפיכך ביהמ"ש מזכה את הנאשם מעבירה בגין נהיגה בשכרות ומרשיעו בעבירה על הוראות תקנה 26(2) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961.

ניתנה היום, ג' כסלו תשע"ב , 29 נובמבר 2011, במעמד הצדדים.