מ.י. ענף תנועה ת"א נ' אבו זיד

בפני

כב' השופט שלמה איזקסון

הכרעת - דין

1.הנאשם הובא לדין על כך, שנהג את רכבו בתאריך 13.4.07 בשעה 17:35 כשהוא פסול לנהיגה. מתברר כי הנאשם נפסל בנוכחותו, בתאריך 20.4.06 בבית משפט זה, בתיק 1229/06. בכל מקרה, בעת שהנאשם נהג, לא היה לו רישיון נהיגה, לפי שתוקפו פג עוד בדצמבר 1997. ממילא מואשם הנאשם גם בנהיגה ללא כיסוי ביטוחי.

2.בישיבת ההקראה כפר הנאשם באישום.

3.בישיבת ההוכחות העיד העד אלעד ישי, שוטר במשטרת ישראל. לדבריו הוא עובד כ – 6 וחצי שנים במשטרה והוא מכיר את הנאשם מחיפושים שערך בביתו, מעקבים ובדיקות שיגרתיות. לדבריו, מדובר בדמות מוכרת ביפו. העד הגיש לתיק בית המשפט דו"ח פעולה שערך ושלפיו במועד הנקוב בכתב האישום, בהיות העד שלא במשמרת וכאשר עשה את דרכו ברכבו הפרטי ברח' יפת, ביפו מכיוון צפון לדרום, הבחין בנאשם שהוא נוסע במסלול הנסיעה הנגדי מדרום לצפון, בהיותו צפונית לרח' פייר מנדס ביפו. בתוך הרכב הבחין העד בנאשם, המוכר לו מעבודתו במשטרה, כשהוא נוהג ברכב. בסופו של דו"ח הפעולה רשם העד, כי הנאשם זוהה על ידיו בוודאות כנוהג ברכב הנ"ל.

4.העד נחקר ארוכות על ידי הסנגור, בשאלה העיקרית היאך זיהה את הנאשם. העד נשאל על ידי הסנגור לזהות הנוכחים ברכבו בעת האירוע, על כך השיב שנסע עם אישתו במהירות המותרת בחוק. עוד השיב כי לכאורה הבחין בנאשם בשבריר שניה ברם, גם בשבריר שניה הוא מזהה את הנאשם (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 12-13). כאשר נשאל על ידי הסנגור כיצד פעל בעקבות העובדה שהבחין בנאשם נוהג כשידוע לו שהנאשם פסול מלנהוג, השיב כי התקשר מיד לקצין שלו ברם, את זאת לא רשם על גבי דו"ח הפעולה. העד אישר כי אכן לא הורה לנאשם לעצור במקום. אשר לפשר הכרותו עם הנאשם, ציין כי ראה אותו לעיתים קרובות. לדבריו, לאחר תום השיחה עם מפקדו, הקצין צחי טל ערך דו"ח פעולה בנושא זה (עמ' 5 לפרוטוקול שורות 19 עד 25).

5.כאשר לחץ בא כוחו של הנאשם, עוה"ד גולן, על העד בדבר טיב הכרותו, מסר העד שהנאשם מוכר לו מעבודתו במשטרה, הוא יודע שהנאשם פסול לנהוג וכן הוסיף:

" 'עבדו' עליו לפני ואחרי, על נושא הפסילה" (עמ' 5 לפרוטוקול שורה 28)

6.בתשובה לשאלות אחרות השיב העד, כי הנאשם בדוקאי, מוכר לעד מעבודתו והוא דיווח לקצין שמדובר בנאשם ונקב בשמו (עמ' 6 לפרוטוקול, שורות 1-2). בתשובה לשאלה אחרת השיב, שהוא שוטר 24 שעות ביום ואם אכן מדובר היה בפשע חמור, היה נותן לאישתו להמשיך לבד ברכב והוא היה מנסה לפעול על פי שליחותו כשוטר (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 8-9). עוד השיב לשאלות הסנגור בחקירה נגדית, שהוא מכיר את הרכב וכן שמצוי בשימושו של הנאשם אותו רכב שבו נהג (עמ' 6 לפרוטוקול שורות 15-16).

7.בעדותו בפני, ציין הנאשם שכאשר הוזמן לחקירה על אירוע זה מסר שאין הוא נוהג ברכבו מאז הוטלה הפסילה, שהרי התחייב בפני בית המשפט שלא לנהוג. מעבר לכך הוסיף הנאשם שהעד באמת מכיר את משפחתו מקרוב (עמ' 7 לפרוטוקול שורה 19). אלא שלדברי הנאשם, הם 10 אחים וכולם דומים אחד לשני. לדברי הנאשם, העד מכיר ככל הנראה כמחצית מאחיו, שכולם דומים בתווי הפנים ובמבנה הגוף וככל הנראה התבלבל העד בינו לבין אחיו. לדבריו, עשרת אחיו בגילים שבין 49, לבין 36, הוא הקטן מכולם.

8.בתשובה לשאלה אחרת שנשאל על ידי התובע בחקירה נגדית, השיב הנאשם כי הוא מכיר היטב את השוטר אלעד ישי ואפילו אם היה רואה אותו באמצע הלילה היה מזהה אותו. הנאשם מאשר כי העד היה בביתו והוא נתקל עימו בבית (עמ' 8 לפרוטוקול שורה 25-29).

9.בישיבה שלאחר מכן, הובא אחד מאחיו של הנאשם, ששמו איברהים אבו זייד. העד הובא לבית המשפט כדי שאתבונן בתווי פניו ובמבנה גופו ואשתכנע שהעד טעה בזיהויו של הנאשם, כמי שנהג ברכב. בעדותו הראשית מסר אחיו של הנאשם, כי רוב האחים באותו גובה פחות או יותר, כולם בריאים ומלאים וכולם דומים אחד לשני. עוד הוסיף, כי הם נוהגים להשתמש האחד ברכבו של השני (עמ' 11 שורות 7-8).

10.האזנתי לסיכומי הצדדים וכן התבוננתי באריכות בתווי פניהם ובמבנה גופם של הנאשם ואחיו איברהים. אכן יש דימיון ביניהם ברם, בכל מקרה לא מדובר בדימיון העולה כדי קביעה שהשניים זהים בתווי פניהם. שהרי מבנה גופם איננו רלוונטי כאשר מדובר באדם הישוב ברכב ונוהג בו. הנאשם עצמו מציין בעדותו כי הוא מכיר את העד והעד מכיר אותו, הכרות טובה ועמוקה, כפי שצויין לעיל בפירוט עדויותיהם של העד אלעד ישי ושל הנאשם עצמו (ראה עמ' 5 לפרוטוקול שורות 28-29, עמ' 6 לפרוטוקול שורות 12, 15, 19 ועמ' 7 דברי הנאשם עצמו, עמ' 8 לפרוטוקול שורה 26). באימרתו של הנאשם, שנמסרה כשבועיים לאחר האירוע, דחה הנאשם את האפשרות שהוא נהג ועם כל זה, לא ציין את האפשרות שמא אחד מאחיו נהג את הרכב והעד התבלבל בינו ובין אותו אח.

11.אני חוזר ומציין שהתבוננתי היטב בפניו של איברהים, אחיו של הנאשם, אכן קיים דימיון בין השניים ברם, למרות זאת קיים שוני בתווי פניהם של השניים ולנוכח ההכרות המעמיקה של העד עם הנאשם, שוכנעתי כי העד הבחין בנאשם נוהג ברכב, בעשותו את דרכו אל מול פניו, במועד ובמקום הנקובים בכתב האישום.

12.אחר הדברים האלה ולאחר שהזהרתי את עצמי שאני סומך על עדות יחידה, אני מוצא את הנאשם בעבירות שבכתב האישום.

ניתנה היום, יח' בסיון תש"ע , 31 מאי 2010, במעמד הצדדים