מ.י. ענף תביעות מחוז שומרון ויהודה נ' לוסטגרטן

גזר דין

1.אינני רואה מקום לבטל את הרשעת הנאשם בהיותה מבוססת על הסדר טיעון לפיו הוסכם בין הצדדים שהנאשם יורשע. אם חפצים אנו לקיים את הסדרי הטיעון דין הוא כי משהוגש לא יוכלו הצדדים, על נקלה, לסטות ממנו.

2.גם לגופן של דברים, אינני רואה מקום להמנע מהרשעת הנאשם. לנאשם עבר פלילי כבד שאומנם נעצר בשנת 1995 וטוב שכך, אולם לא נראה לי שההרשעה הנוכחית היא זו שתעמוד לו לרועץ בהמשך דרכו.

3.לא הובאה כל ראיה לפני לטענות הנטענות ע"י הנאשם לנזק שייגרם לו מעצם ההרשעה בתיק זה. אני מבקשת לשוב ולציין את "האני מאמין שלי" בענין זה: למעט מקרים שבהם הימנעות של בית המשפט מהרשעת נאשם מתבססת על הנסיבות המקלות שקשורות בביצוע עבירה עצמה שבגינה עומד נאשם לדין, נראה לי כי מהותם של הדברים היא החשובה. דהיינו, חשוב לראות מהן העבירות שאשמתו של נאשם נקבעה בגין ביצוען, מה הנסיבות של ביצוען של אותן עבירות ולא רק השאלה אם בית המשפט מצא להרשיע את הנאשם אם לאו. נכון שבהחלטת בית המשפט להרשיע או להימנע מהרשעה אמור בית המשפט לשקלל את כלל הנסיבות הרלוונטיות. ואולם מקום שאדם מבקש להתקבל למקום עבודה או לזכות בקידום במעמדו בעבודה, סביר בעיני שהשאלה שתבחן ע"י הגורמים המוסמכים להחליט היא מה העבירה שביצע הנאשם , באילו נסיבות הוא ביצע אותן הרבה יותר מהשאלה אם בית המשפט משיקולים שונים ומסובכים לעיתים הגיע להחלטה להימנע מהרשעת הנאשם. כך, לדוגמא, סביר בעיני שבמקום עבודה מסוים יתקבל נאשם לעבודה גם אם הורשע בגין עבירה כלשהי לאחר שיופעל שיקול הדעת המתאים. עצם הרשעה איננה צריכה לחסום את הדרך בפני קבלה לעבודה או קידום בעבודה. ומנגד, יכול להיות מצב שבית המשפט משיקולים שיפרט בהחלטתו יימנע מהרשעת נאשם ועדין יתקשה מעביד , שמוסמך לקבל גליון ר"פ על פי החוק, לקבלו לעבודה בשל הנסיבות של ביצוע העבירה שבגינה הועמד אותו אדם ל דין. נראה לי כי השימוש בטענה שעצם הרשעה יפגע במעמדו של אדם שעומד לדין נעשה שחוק, נעשה לעיתים כלאחר יד , בלי ברור מספיק ומבלי להניח לפני בית המשפט תשתית משכנעת שעצם הרשעה אכן תסב לנידון נזק שאיננו עומד ביחס ישר למהות העבירה שביצע.

4.הנאשם מועסק ע"י הרשות לשיקום האסיר מתוך הערכה לדרך שהוא עצמו עשה ובמקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אינם עומדים וגם אין חכם כבעל הנסיון. אינני סבורה שעצם הרשעתו בהליך שלפני צריכה לחסום את דרכו בהמשך השיקום שלו ובסיועו לשיקומם של אחרים. מנגד, קיימת ההלכה העקבית לפיה הרשעה היא דרך המלך והימנעות מהרשעה צריכה להיעשות בנסיבות המתאימות ובאופן יחסי במשורה.

5.לענין העונש – הצדדים הסכימו כי בהינתן תסקיר שתוכנו חיובי אודות התנהלותו של הנאשם ואורחות חייו כיום יוטל עליו עונש של שרות לתועלת הציבור בהיקף של 250 שעות וכן מאסר על תנאי. נראה כי תוצאה עונשית זו לא רק שאיננה מחמירה עם הנאשם אלא היא מקלה מאד ויש מקום לאמץ אותה.

6.לאור תוכנית השל"צ שהגיש שרות המבחן, יעמוד עונשו של הנאשם על אלה:

1.מאסר 5 אותו לא ירצה, אלא אם כן, יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה לפי סע' 384 לחוק העונשין,תשל"ז – 1977 או עבירה לפי סע' 16 או לפי סע' 17 (1) לחוק כרטיסי חיוב, תשמ"ו – 1986.

2.של"צ בהיקף של 250 שעות על פי התוכנית המפורטת בתסקיר שרות המבחן. שרות המבחן יפקח על ביצוע העבודה ויהיה רשאי לשנות את מקום העבודה לפי הצורך. מוסבר לנאשם שאם לא יבצע את השרות ישוב עניינו לדיון בגזר דינו לפני בית המשפט.

זכות ערעור לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך 45 יום מהיום.

העתק לשרות המבחן.

ניתנה והודעה היום ח' אדר ב תשע"א, 14/03/2011 במעמד הנוכחים.

שולמית דותן, נשיאה

הוקלד על ידי: נאוה שלום התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: