מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' ר.ה. מכבסה מכנית אשקלון בע"מ ואח'

החלטה

1.בפתח דיון ההקראה ביקש ב"כ המאשימה לבטל את כתב האישום משלא הועבר לנאשמים חומר חקירה רלוונטי, בקשה שהיא עניינה של ההחלטה דנן.

2.עד שאדרש לטענות הצדדים, מבקש אני להקדים ולהביא את העובדות הנחוצות לענייננו והן כדלקמן:

א.הנאשמת 1 הינה חברה בע"מ אשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הפעילה מכבסה בעיר אשדוד.

ב.על פי כתב האישום שימש הנאשם 2 במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, כמנהלה הפעיל של הנאשמת 1.

ג.במאי 2009 הוגש נגד הנאשמים כתב אישום המייחס לנאשמת 1 עבירה של העסקת עובד זר בניגוד להוראות חוק עובדים זרים תשמ"א-1991; לנאשם 2 יוחסה עבירה של אחריות נושא משרה לעבירות של העסקת עובד זר המיוחסת לנאשמת 1.

3.בתמצית טוענים הנאשמים, כי העובד הזר נשוא כתב האישום הובא לארץ והוצג בפני הנאשמים כמי שהוא בעל היתר לעבודה בישראל בידי פלוני בשם יוסי וינסנט.

עוד נטען כי העובד הזר נשוא כתב האישום, יחד עם עובדים אחרים, הגישו תלונה נגד אותו פלוני אשר נחקרה על ידי משטרת ישראל.

4.במסגרת החקירה האמורה נגד אותו אחד, מר יוסי וינסנט - נגבתה הודעה מהעובד הזר המצוין בכתב האישום, נלקח מהעובד הזר חוזה העבודה שקיבל לידיו להודו, הוכנס לתיק החקירה. צילום הדרכון של העובד הזר הכולל אותם דפים בהם מצוינים התאריכים בהם רשאי העובד הזר לעבוד בישראל, וכן מסמכים שונים הנוגעים להעסקת העובד בישראל.

5.אין חולק כי המסמכים האמורים בסעיף 4 לעיל, לא נמסרו לב"כ הנאשמים; בנימוק כי החומר אבד.

6.להשלמת התמונה נוסיף, כי העובד הזר איננו בארץ ומשכך לא ניתן להשלים מפיו את החסר.

7.המסמכים האמורים ובכלל זה ההודעה שנגבתה מהעובד, חוזה העבודה שקיבל לידיו, צילום הדרכון ובהם התאריכים בהם רשאי לעבוד בישראל, הם כולם רלוונטיים לבירור אשמתם של הנאשמים ובפרט שעה שנדרש בית הדין לבחון אם התקיים בנאשמים היסוד הנפשי המלווה את המעשים גופם המהווים עבירה על פי חוק עובדים זרים – על רקע זה ביקש ב"כ הנאשמים לבטל את ההליך הפלילי נגד שולחיו.

8.מקובלת עלי העמדה האומרת כי אובדן חומר החקירה הוא מחדל של רשויות האכיפה המקימה לנאשמים טענת הגנה של "מחדל חקירה".

9.בבסיס טענת הגנה זו עומדים שני עקרונות יסוד של ההליך הפלילי. העיקרון האחד, הבטחת הזכות להליך פלילי הוגן; והשני, הבטחת העיקרון הבסיסי לפיו הנאשם נהנה. לפיכך במצבים בהם התגלה מחדל בחקירת רשויות האכיפה, על בית הדין לבחון אם מחדלים אלה חמורים עד כדי חשש כי קופחה הגנתו של הנאשם, משאין ביכולתו להתמודד כראוי עם חומר הראיות העומד נגדו, נוכח המחדל שהתגלה; או שיש במחדל כדי הוכחת ספק סביר לאשמתו של הנאשם.

10.מטבע הדברים מבחן הקיפוח ולחילופין השאלה אם מחדל החקירה יש בו כדי לעורר ספק סביר בקיום האשמה המיוחסת לנאשם - מקומם בסיום ההליך הפלילי. לעניין זה מבקש אני להפנות לספרו של המלומד קדמי בפרק שדן במחדלי חקירה. סדר הדין בפלילי, חלק שני, הליכים שלאחר כתב האישום פרק 29 סימן שביעי:

"להגנה מן הצדק כיום ביטוי חקוק בהוראות סעיף 149 (10) לחסד"פ המציג אותה כטענה מקדמית מבלי לפגוע בכוחה כטענת הגנה, ואילו "מחדלי חקירה" – במובנם הרחב – נסמכים על הטענה המקדמית של "פגם או פסול בכתב האישום"... ברם, להבדיל מ"הגנה מן הצדק" המהווה הן טענה מקדמית והן טענת הגנה שמקומה בסיום ההליך, הטענה בדבר "מחדלי חקירה" מקומה – ככלל בסיום ההליך." שם בעמ' 1356 מול האות ד'.

11.אשר על כן בשלב זה אין מקום לביטול ההליך הפלילי נגד הנאשמים.

12.בשולי הדברים רק אוסיף, כי אין מקום לביטול כתב האישום בטענה כי לא נמסרה למבקש הזכות לעיון חומר החקירה, שעה שאין מדובר בחומר חקירה קיים שנמנע מהמבקש, אלא בחומר חקירה שהיה ואבד. מכאן שלא ניתן להמציאו לידי ב"כ הנאשמים.

13.התיק ייקבע להקראה, על המועד תשלח לצדדים הודעה בנפרד.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"א, 21 ספטמבר 2010, בהעדר הצדדים.