מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' יואל גמרי

בפני

סגנית נשיאה יהודית הופמן

הכרעת דין

1.נגד הנאשם הוגש כתב אישום בגין עבירה של העסקת עובד זר שלא על פי היתר כדין בניגוד לסעיף 2(א)(1)(2) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

2.על פי עובדות כתב האישום , הנאשם היה במועד הרלוונטי לכתב האישום קבלן אשר סיפק שירותי בנייה. ביום 13/9/04 נכרת חוזה בע"פ בין הנאשם לבין הגב' ג'קלין עמר, בעלת בית במושב נועם (להלן:"האתר").

3.ביום 13/9/04 במהלך ביקורת שערכו מפקחים מטעם משרד התמ"ת , נמצא באתר עובד זר שהועסק על ידי הנאשם בעבודות ריצוף.

4.ביום 31/5/10, לאחר שמיעת עד התביעה מר אבי בר מוחה, מפקח מטעם משרד התמ"ת ועדי ההגנה, ניתנה הכרעת דין המורה על זיכויו של הנאשם לאור הראיות שהונחו בפני בית הדין ובשים לב לעובדה כי מרבית עדי התביעה לא התייצבו למועד דיון ההוכחות שנקבע מטעמים טכניים.

5.המאשימה הגישה ערעור על הכרעת הדין לבית הדין הארצי (עפ 21811-07-10) ובמסגרתו בוטל פסק הדין והתיק הוחזר לבית דין זה לצורך שמיעת עדי התביעה הנוספים והמשך ניהולו.

6.מטעם המאשימה העידו בנוסף לעדותו של מר בר מוחה, הגב' ג'קלין עמר, בעלת האתר ומר אבי ישראלי, מפקח משרד התמ"ת. כן הוגשה תעודת עובד ציבור של הגב' זהבה קדוש, רכזת תיעוד במשרד הפנים. מטעם ההגנה נשמעה עדות הנאשם וכן עדותו של מר אייל גל, אשר נכח עם הנאשם בעת ששוחח עם הגב' עמר לאחר שהעובד הזר נמצא באתר.

בתום הבאת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

7. המאשימה טענה כי הנאשם העסיק את העובד הזר, שלא היה רשאי לעבוד בישראל מכוח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו, ללא היתר.

8.הנאשם כפר בעובדות כתב האישום וטען כי הוא אינו מכיר את העובד הזר שנמצא באתר ומעולם לא העסיקו. הנאשם טען כי ביצע בעבר עבודות בנייה עבור הגב' ג'קלין עמר באתר וכי ביום עריכת הביקורת זו יצרה עימו קשר וביקשה ממנו לבצע תיקון קל במספר מרצפות בביתה. הנאשם אשר הבטיח לה כי התיקון יבוצע, יצר קשר עם מר שמעון עמר, קבלן שירותים המתגורר בקרבת מקום לאתר וביקש ממנו שיבצע במקומו את התיקון במסגרת יחסי העבודה וההיכרות הקודמת ששררה ביניהם. לגרסת הנאשם, מר שמעון עמר שלח לאתר את העובד הזר והוא העסיקו בעוד שהנאשם כלל לא הכיר את העובד ולא ידע על הימצאותו במקום.

הכרעה

9.נטל השכנוע מוטל על התביעה. היא נושאת בעול הוכחת האשמה ואין היא יוצאת ידי חובה זו,אלא אם כן יש בחומר הראיות כולו, בין זה הבא מטעמה ובין זה הבא מטעם ההגנה, כדי להוכיח את כל יסודות העבירה נושא כתוב האישום, במידה של למעלה מספק סביר, היינו, מידה גבוהה של הסתברות הגובלת בוודאות, אם כי אינה מגיעה לכלל ודאות מוחלטת.

10.לאור דברים אלו, עלינו לבחון האם עמדה המאשימה בנטל מעל לכל ספק סביר, להוכיח כי הנאשם ביצע את העבירות המיוחסות להם בכתב האישום.

ראה: יעקב קדמי על הראיות, חלק ד',עמ' 1648 (2009)

זהות העובד

11.על פי עדותו של המפקח אבי ישראלי, העובד נצפה כשהוא מבצע עבודות ריצוף בחלק החיצוני של הבית וזוהה על פי דרכון . פרטי העובד נרשמו ברשימת העובדים (מא/4) ומבדיקת פרטי העובד באתר עולה כי לא היה לו היתר עבודה בישראל (מא/3).

כן הוגשה תעודת עובד ציבור של הגב' זהבה קדוש באשר למעמדו של העובד (מא/2).

12.מכאן כי העובדות המתייחסות לזהות העובד הוכחו במידה הדרושה לכך בפלילים.