מ.י. משרד התמ"ת מחלקה משפטית-עו"ז נ' ארבלי אברהם

החלטה

זוהי החלטה בבקשת ב"כ הנאשם לזכות את הנאשם מכל אשמה, בשל טענה כי אין להשיב לאשמה.

החוק והפסיקה:סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982 קובע כדלקמן:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין..."

באשר למידת ההוכחה הנדרשת לצורך קיומה של "ראיה לכאורה" נקבע בע"פ 736/76 מדינת ישראל נ' רפאל כחלון, פד"י לב(1), 170, 177-178, כדלקמן:

"בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה, לפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום. ראיות בסיסיות לעניין זה אין משמען כאמור ראיות שמשקלן והיקפן מאפשר הרשעה על אלתר, אלא כדברי בית המשפט העליון ב- ע"פ 28/49 הנ"ל, ראיות במידה היוצרת אותה מערכת הוכחות ראשונית, המעבירה את הנטל של הבאת הראיות (להבדיל מנטל השיכנוע) מן התביעה לנאשם...".

בעניין שלפנינו התקיים דיון ונשמעו ראיות המאשימה בנובמבר 2011., ונקבע מועד לשמיעת עדי הנאשם. במועד שנקבע לשמיעת עדי הנאשם הודיע ב"כ הנאשם כי הוא מבקש לטעון טענת "אין להשיב לאשמה", וכי כל עוד לא הכריז ב"כ המאשימה "אלה עדי", עומדת לו הזכות לטעון טענה זו. אף שנכון היה לעשות כן לכל הפחות סמוך לאחר הדיון הקודם, נעתר לבית הדין לבקשה, והצדדים טענו לעניין זה.

עיקר טענות ב"כ הנאשם:בית הדין, חרף התנגדות ב"כ הנאשם קיבל את תעודת עובד הציבור החתומה על ידי מר עמי קבילו, שלטענתו הושעה מעבודתו לפחות מיום 23/11/08, ומכיוון שכתב האישום נסמך על תעודת עובד הציבור כחלק מראיות התביעה, כפי שמצויין בסעיף ג.5 לכתב האישום, ומכיוון שהמאשימה ללא תעודת עובד ציבור איננה יכולה להוכיח בשום ראיה אחרת מה היה מעמדו של אותו אדם שפרטיו נמצאים בסעיף 4 לכתב האישום, ואיננה יכולה להוכיח את הטענה הכתובה בסעיף 5 לכתב האישום, מבקש ב"כ הנאשם כבר בשלב הזה לזכות את הנאשם דהיינו לקבל את הטענה שאין להשיב לאשמה ולזכות אותו.

מנגד טוען ב"כ המאשימה:בית הדין נתן החלטה בעניינו של עמי קבילו וקבע כי תעודת עובד הציבור מתקבלת, וכי גם לא ניתן להגיש בשלב זה ראיות כנגד מר עמי קבילו. בית הדין אינו יושב בערעור על החלטותיו שלו. החלטתו ניתנה ותעודת עובד הציבור הוגשה, ומרגע שהיא הוגשה היא ראיה בתיק. פסק דין כחלון קבע מפורשות שדי בראיות דלות לכאורה כדי לקבוע שעל הנאשם להשיב על האשמה, בשלב זה לא בוחנים משקל של ראיות אלא את הראיות על פניהן, אם הן נכונות בהנחה שהן נכונות האם יש תשתית ראייתית שהנאשם צריך להשיב על האשמה או לא. בנוסף, גם הנחתו של ב"כ הנאשם שכביכול מרגע שאין תעודת עובד ציבור קורס כל קו החקירה של המאשימה - היא הנחה שגויה, הואיל וישנם פסקי דין רבים שבהם נקבע שהדרך להוכיח את מעמדו של עובד זר איננה בהכרח על ידי תעודת עובד ציבור. ישנם בתיק עדויות של המפקחים שביקרו בשטח, זיהו את העובד, ראו את תעודותיו, ומרגע שהם ראו תעודה של הרשות הפלשתינאית מדובר בעובד זר. אילו היה אותו עובד טוען שיש לו היתר לעבוד אצל המעסיק הספציפי הזה, היה צריך להציגו, וזו חובה שקבועה בחוק שהוא חייב להחזיק את היתר העבודה עליו. כך, שאם המפקחים בדקו וראו תעודה של עובד פלשתינאי עובד זר, ולא היה לו להציג באותו רגע בעת הביקורת בזמן אמת אישור עבודה אצל אותו מעסיק, אזי העובדה שמדובר בעובד זר שלנאשם אין אישור להעסיקו הוכחה. תעודת עובד ציבור ניתנת כדבר שבשיגרה, כמשקל נוסף ומחזק לעדותם של המפקחים, ולא באה במקום והיא איננה תעודת שבלתה אין. לכן גם טענה זו שכביכול אם אין תעודת עובד ציבור אז האישום לא הוכח איננה נכונה.

 לאחר שמיעת שני הצדדים – אין מקום לקבל את טענת "אין להשיב לאשמה". כפי שציין ב"כ המאשימה – בית הדין אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו שלו, ותעודת עובד הציבור הינה חלק מהראיות בתיק. אולם גם אם תעודה זו לא הייתה בתיק – עדיין יש בעדויות ובמוצגים שהוגשו לבית הדין, לכל הפחות "ראיות דלות" להוכחת האישום (מבלי שבית הדין מביא בשלב זה בחשבון את שאלת האמינות והמשקל שיש לייחס לראיות שהובאו). לכן הבקשה נדחית.

לאור האמור לעיל – ומשהבקשה לזכות בשלב זה את הנאשם נדחית, נקבע מועד נוסף לשמיעת עדי הנאשם, ליום 19/11/12 בשעה 11:00. במועד זה יישמעו כל העדויות מטעם הנאשם, ולאחר מכן יסכמו הצדדים בע"פ את טענותיהם בתיק..

ניתנה היום, כ' תמוז תשע"ב, 10 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: