מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' רפי ציקו

גזר - דין

1.הנאשם הורשע בהעסקת עובד זר, שלא על פי היתר כדין, עבירה על הוראות סע' 2(א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א – 1991 (להלן: "החוק").

בדיון מיום 15/5/11 העלו הצדדים טיעונים לעונש.

2.ב"כ המאשימה מבקש להטיל על הנאשם את הקנס המירבי, בשים לב לחומרת העבירה ולעובדה כי לנאשם עבירות קודמות, בגינן הוטלו עליו קנסות מנהליים. ב"כ הנאשם מבקש להקל בעונשו של הנאשם ולהתחשב בנסיבותיו האישיות, לרבות מצבו הכלכלי, היותו אדם נורמאטיבי נעדר עבר פלילי המשרת במילואים. ב"כ הנאשם מציין כי הנאשם הפנים את חומרת העבירה ומבקש ליתן משקל גם לפרק הזמן הרב שחלף בין מועד העבירה להגשת כתב האישום.

3.מדיניות הענישה הראויה היא זו שתקדם את הגשמת תכלית החוק בכללותה תוך התייחסות לנסיבות המקרה הספציפי.

תכלית החוק בענייננו היא להבטיח תנאים ראויים לעובדים הזרים מחד, ולשמור על אינטרס המדינה במניעת כניסתם של גורמים השוהים בה בניגוד לדין, המביאים לעליה ברמת האבטלה והפחתה ברמת השכר מאידך.

4.העבירה בה הורשע הנאשם היא עבירה חמורה, המחייבת ענישה מרתיעה, כפי שכבר נפסק: "העבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית, לפיכך אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים" (ע"ע (ארצי) 27/07 מדינת ישראל נ' טסה יבוא ושיווק עץ בע"מ, ניתן ביום 17/7/08, וההפניות שם).

לכך יש להוסיף כי כעולה מטיעוני ב"כ המאשימה, אין המדובר במעידה ראשונה של הנאשם, אלא בעבירה חוזרת, כאשר בעבר הוטלו על הנאשם קנסות מנהליים בגין עבירות קודמות.

5.אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם – הנאשם הציג לתיק בית הדין תלושי שכר (עם שכר יסוד בשיעור 18,000 ש"ח ברוטו), דפי חשבון בנק, דפי הלוואות ואישור בדבר מענק ימי המילואים. דפי חשבון הבנק שהוצגו מתייחסים לתקופה בין ה- 1/5/11 עד ה- 12/5/11, כאשר לא ניתן להסיק ממידע זה, המתייחס לתקופה קצרה ומוגבלת, כי הנאשם עומד על סף פשיטת רגל. יש לציין כי בתחילת החודש יתרת החובה של הנאשם לא היתה גבוהה, ובתאריכים מסוימים נמצא חשבון הבנק של הנאשם ביתרת זכות.

התובע לא הציג מסמכים בהתייחס לעסק שבניהולו, אשר לטענתו שרוי בקשיים כלכליים.

בנסיבות אלה לא שוכנעתי כי מצבו הכלכלי של הנאשם יקשה עליו את תשלום הקנס ו/או יביאו למצב של פשיטת רגל.

מאידך, מצאתי ליתן משקל לעובדה כי כתב האישום כנגד הנאשם הוגש כ-3 שנים לאחר ביצוע העבירה.

6. בנסיבות העניין ובשים לב למכלול השיקולים הרלוונטים, מצאתי לנכון לגזור על הנאשם בגין העסקת העובד הזר קנס בגובה 20,000 ₪.

הקנס ישולם ב-5 תשלומים שווים החל מתום 30 יום מיום קבלת גזר הדין.

כמו כן הנאשם יחתום על התחייבות על פי סע' 72 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, לא לעבור עבירה מסוג העבירות בגינן הורשע בהליך זה, תוך תקופה של 3 שנים מהיום. ההתחייבות תהיה עד לגובה הקנס המקסימלי הקבוע בחוק לגבי כל עבירה.

7.זכות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 45 יום מיום קבלת גזר הדין.

ניתן היום, כ"ט תמוז תשע"א, 31 יולי 2011, בהעדר הצדדים.