מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' פורר דורון

החלטה

בפני בקשה לבטל את החלטת בית הדין מיום 21/11/10 בדבר מחיקת כתב האישום בתיק זה, ולהורות על חידוש ההליך הפלילי.

העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

כתב האישום בתיק זה הוגש ביום 4/5/08.

בישיבת הקראה שהתקיימה ביום 9/9/08, הודיע ב"כ המאשימה כי לאור טענות שהועלו על ידי ב"כ הנאשם, עו"ד שפר, הוא מבקש לדחות את מועד ההקראה על מנת לבחון שוב את הצורך בהמשך ההליך בתיק זה. בית הדין הורה כי ב"כ המאשימה יודיע לבית הדין לא יאוחר מיום 22/10/08 כיצד בכוונתו להמשיך בניהול האישום, וקבע כי ככל שלא תתקבל כל הודעה עד לאותו מועד, ימחק כתב האישום.

ביום 6/10/08 הודיע ב"כ המאשימה כי המדינה עומדת על המשך ניהול ההליך ולפיכך התיק נקבע להקראה ביום 12/1/09. מסיבה לא ברור לא התקיימה הקראה במועד שנקבע, והתיק נקבע להקראה ביום 22/3/10.

גם ביום 22/3/10 לא התקיים דיון בתיק, וזאת לנוכח בקשת דחיה מטעם הנאשם, ומועד חדש להקראה נקבע ליום 6/9/10.

בישיבת ההקראה שהתקיימה ביום 6/9/10, בפתח הדיון ב"כ הנאשם, עו"ד שפר, טען כי יש למחוק את כתב האישום, בהתאם להחלטת בית הדין מיום 9/9/08 הנ"ל. המדינה יוצגה המדינה בדיון על ידי עו"ד יאיר הלר, אשר הבהיר בדיון הוא מחליף את עו"ד נון, התובע בתיק ולכן לא יכול היה להשיב לטענת הסנגור לגופה.

למרבה הצער, איש מהצדדים לא הביא לידיעת בית הדין כי החלטה מיום 9/9/08 איננה רלוונטית עוד, לאור הודעת המאשימה מיום 6/10/08.

מכל מקום, על רקע האמור, קבע בית הדין כי לא יעלה על הדעת כי שנתיים לאחר החלטת בית הדין מיום 9/9/08, עדיין אין עמדה למדינה. ולפיכך הורה, כי ככל שלא תתקבל הודעה ברורה מטעם המאשימה עד ליום 14/9/10, ימחק כתב האישום.

משלא התקבלה כל הודעה מטעם המאשימה עד ליום 21/11/10 נמחק כתב האישום.

בבקשה שבפני, שהוגשה על ידי ב"כ המאשימה עו"ד נון, נטען כי מחמת עומס עבודה במשרדו, נדרש עו"ד הלר להחליפו בישיבת ההקראה. בבקשה לא ניתן כל הסבר ביחס לכך שעל אף החלטת בית הדין מיום 6/9/10, לא הוגשה כל הודעה מטעם המאשימה לאחר הדיון.

ב"כ הנאשם מתנגד לחידוש ההליך, וטוען כי באיזון שבין חומרת העבירה המיוחסת לנאשם ובין מחדלי התביעה ועינוי הדין שנגרם לנאשם, אין מקום לחדש את ההליך הפלילי בתיק דנן.

הגם שאינני סבורה כי נגרם לנאשם עיוות דין כתוצאה מהתנהלות המאשימה בתיק זה, אציין כי במקרה דנן, הקושי בהתנהלות התביעה לא הסתכם בכך שלישיבת ההקראה התייצב תובע שלא הכיר את התיק, לא יכול היה להשיב לטענת הסרק שהעלה ב"כ הנאשם, והביא לבזבוז זמן שיפוטי, אלא המשיך בכך, שהמאשימה לא פעלה בהתאם להחלטת בית הדין בדבר הגשת עמדתה בתיק, על אף שניתנה לה התראה בדבר מחיקת כתב האישום, וגם בכך הכבידה על בית הדין ולא איפשרה לנהל באופן יעיל את ההליך.

יאמר מיד, כי בשים לב לנפח העבודה המוטל על התביעה, בית הדין מודע לכך שמטבע הדברים, קורות תקלות בהתנהלות התביעה. ככלל, בית הדין נוהג ליתן למאשימה ארכות על מנת לתקן תקלות שהתגלו במהלך הדיון בפניו, ומתריע בטרם קבלת החלטה בדבר מחיקת כתב אישום. כל זאת, מתוך איזון שבין האינטרס הציבורי שבבירור האשמה לגופו של עניין (ובמיוחד במקרים בהם מדובר בעבירות חמורות), לבין שמירה על עקרונות של יעילות דיונית, שהיא מחוייבת המציאות.

עיון בכתב האישום מעלה כי לנאשם מיוחסות עבירות של העבדת עובד זר בלי להעמיד לשימושו תנאים הולמים, ואי מסירת פירוט הסכומים שנוכו משכרו, הכל ביחס לשני עובדים אזרחי תאילנד, אשר על פי הנטען הועסקו על ידו בעבודות חקלאיות בשנת 2006.

בבקשה לחידוש ההליך הפלילי, לא נטען כי המדובר בעבירות שבוצעו בנסיבות שיש בהן חומרה מיוחדת.

לנוכח האמור לעיל, כאשר מדובר בעבירה שחומרתה איננה מן הגבוהות, וכאשר המאשימה איננה משכילה לתקן את מחדליה במועד שנקבע, על אף התראה שניתנה לה בדבר מחיקת כתב האישום, ולאחר שבית הדין הורה על מחיקתו, נדרשים טעמים מיוחדים על מנת להצדיק את חידושו של ההליך הפלילי.

בהתאם לכללים הידועים בדבר סופיות הדיון, ובאיזון שבין חומרת העבירה במקרה דנן, לבין מחדלי התביעה, שאין להם הסבר המניח את הדעת, אינני רואה מקום להורות על חידוש ההליך בתיק זה.

אין לכחד, כי החלטה זו מלווה בתחושה כי הנאשם נהנה בנסיבות העניין מן ההפקר. ואולם, אם יהיה בכך כדי לתרום להתייעלות וליתר הקפדה ותשומת לב בעבודת המאשימה - דיינו.