מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' מאין אברהם

החלטה

בפני בקשה לביטול כתב האישום מטעמים של הגנה מן הצדק. ביסוד הבקשה עומדת טענה הנוגעת לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ובליקויים בייצוגו של הנאשם בנסיבות העניין.

ענייננו בכתב אישום שהוגש לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, ביום 10/4/08, בגין העסקת שני עובדים זרים בלא היתר, כאשר על פי העובדות המפורטות בכתב האישום העבירה המיוחסת לנאשם בוצעה ביום 27/10/05. ביום 2/8/07 הוטל על הנאשם קנס מנהלי, ובסמוך לאחר מכן הגיש הנאשם בקשה להשפט, שבעקבותיה הוגש כתב האישום.

הדיון בתיק הפלילי התעכב למשך מספר חודשים על רקע טענות של ב"כ הנאשם כי חומר החקירה לא הועבר אליו וטענות נגדיות של ב"כ המאשימה כי העמיד לרשות ב"כ הנאשם את כל חומר החקירה, ומכל מקום ביום 21/4/9 בעקבות טענה שהעלה ב"כ הנאשם לחוסר סמכות מקומית הועבר התיק לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ושוב נדחה מספר פעמים על רקע בקשות דחיה מטעם הסנגוריה, ועל רקע חילופי יצוג של הנאשם.

על רקע האמור, הנאשם הגיש בקשה לביטול כתב האישום. לטענתו, ביום 9/8/07 הוא מינה את עו"ד אמיר חי לצורך יצוגו בהליך, ואולם, בשנת 2010 התברר לנאשם כי עו"ד חי עזב את הארץ לאחר שהסתבך בפלילים, וכי עליו להעמיד לעצמו עו"ד אחר, וכל זאת כאשר עו"ד חי לא עשה דבר על מנת לקדם את הבירור המשפטי בתיק. לדברי הנאשם לנוכח חלוף הזמן ממועד ביצוע העבירה ועד לתחילת הבירור העובדתי (למעלה מ-5 שנים) יתכן שראיות ועדים רלוונטים אינם ברי השגה. עוד טוען הנאשם כי גם לגופו של עניין, עדותו של עד התביעה מר בן שלמה איננה תומכת בגרסת התביעה אלא דווקא בגרסתו, וכיוון שנגד מר בן שלמה הוגש כתב אישום בגין ההעסקה של אותם שני עובדים הרי שלא ניתן לשפוט שני אנשים בגין אותה עבירה.

ביום 20/2/11 הומצאה לבית הדין תשובת המאשימה. המאשימה גורסת כי נסיבות העניין דנן אינן מקימות לנאשם הגנה מן הצדק. לגבי משך הזמן שחלף מאז ביצוע העבירה מבהירה המאשימה כי בתקופה שבין ביצוע העבירה לבין הטלת הקנס המנהלי, התבצעו פעולות חקירה, לרבות חקירתו של מר בן שלמה, ואין מדובר בשיהוי המצביע על התנהגות נפסדת של הרשות. לגבי משך הזמן שחלף לאחר הגשת כתב האישום, בגין התנהלות סנגורו של הנאשם דאז, הרי שהתנהלות פגומה של הסנגוריה, איננה עילה לביטול כתב אישום, הגם שאפשר שינתן לה משקל בשלב הטיעון לעונש באם יורשע הנאשם, ומכל מקום, עניין הנזק הראייתי שנגרם למי מהצדדים, יוכרע לאחר שמיעת הראיות, בשים לב לכך שהנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם לעולם מונח על כתפי התביעה. לטענת המאשימה, חומר הראיות שבידיה מצביע על כך שהנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו, ומכל מקום בשלב מקדמי שלפני שמיעת הראיות אין דנים בשאלות הנוגעות לתשתית הראייתית שבידי המאשימה.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים אין בידי לקבל את הבקשה לביטול כתב האישום, וזאת מכל הטעמים שפורטו בתגובת המאשימה.

עוד אוסיף כי מטבע הדברים, חלוף הזמן עשוי להשכיח מהעדים הרלוונטים את העובדות הצריכות לעניין, מסמכים עלולים להעלם במרוצת השנים, והיכולת של בית המשפט לברר את האשמה נפגעת.

ואולם, הנטל להוכיח את אשמתו של הנאשם לעולם מוטל על המאשימה, ואילו הספק שעשוי לעורר חלוף הזמן, יפעל, לעולם, לטובת הנאשם. בשלב זה, שבו טרם נשמעו ראיות התביעה וטרם נשמעו עדויות וטענות ההגנה, לא ניתן להעריך עד כמה, בנסיבות העניין, חלוף הזמן ישפיע על יכולתה של התביעה להוכיח את אשמתו של הנאשם מעל לספק סביר. לפיכך, וככל שנגרם למי מהצדדים נזק ראייתי כתוצאה מחלוף הזמן, הרי שטענות בהקשר זה יתבררו בשלב ההוכחות וישקלו על ידי בית הדין בשלב הכרעת הדין, ואין בחשש מפני נזק ראייתי כדי להצדיק מחיקת כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק (השווה ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' איתמר בורוביץ פד"י נט (6) 776).

עוד אציין, כי במקרה דנן אין המדובר בנסיבות יוצאות דופן, באשר בית הדין נדרש לעיתים קרובות לשמוע ראיות בתיקים שעניינם העסקת עובדים זרים בלא היתר, בחלוף למעלה מ-5 שנים ממועד ביצוע העבירה, ולמרבה הצער ניתן אף לומר כי זוהי הנורמה.

בשולי הדברים יצויין כי כידוע, בעבירות של העסקת עובד בלא היתר אין כל מניעה כי יותר מגורם אחד ישא באחריות לעבירה, וגם מן הטעם הזה דין הבקשה לביטול כתב אישום להדחות.

לנוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול כתב האישום נדחית.

המזכירות תקבע את התיק להקראה במועד שלפני הפגרה.

ניתנה היום, ח' אדר ב תשע"א, 14 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.