מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' ליחד קפה בע"מ

החלטה

בכתב האישום בתיק זה ,שהוגש כנגד הנאשמת נאמר כי בביקורת של מפקחי התמ"ת ,בעסקה של הנאשמת ,ביום 11.2.02, נמצאו 2 עובדים זרים במטבח ובמחסן שהועסקו בלא שלנאשמת היה היתר להעסקתם בזמנים הרלבנטיים.

הנאשמת אף לא הסדירה לעובדים הללו ביטוח רפואי על חשבונה, כנדרש בחוק.

כנגד הנאשמת הוגש ביום 29.11.07 כתב אישום בגין העסקת עובדים שלא כדין,העסקה ללא הסדרת ביטוח רפואי,עבירות לפי סעיפים 2(א)(1)ו-(2),2(ב)(3) לחוק עובדים זרים התשנ"א-1991.

ב"כ הנאשמת הגיש ביום 18.12.2007 בקשה לביטול כתב האישום מחמת התיישנות. לטענתו ,מכתב האישום עולה כי הוגש בגין עבירה שבוצעה ב-11.2.2002.

בהתאם להוראות סעיף 9 לחסד"פ אין להעמיד לדין בשל עבירה שהיא עוון בחלוף חמש שנים ומאחר וחלפו למעלה מ-5 שנים מאז ביצוע העבירה ועד הגשת כתב האישום יש לבטל את כתב האישום מחמת התיישנות.

המאשימה בתגובתה טענה כי נפלה טעות סופר הכתב האישום ותאריך ביקורת מפקחי התמ"ת בעסקה של הנאשמת הוא 11.9.02 ולא ביום 11.2.2002 כפי שצוין בכתב האישום.

המאשימה ביקשה ,לאחר ביקורת מפקחי התמ"ת, לחקור את מנהלת הנאשמת ושלחה לה זימון ביום 14.1.2003 והחקירה נקבעה ליום 6.3.2003.

המנהלת לא התייצבה ולא נחקרה לבסוף והודעת קנס מינהלי נשלחה ביום 31.10.04 כשהמועד לתשלום הקנס נקבע ליום 19.1.05.

הנאשמת הגישה בקשה להישפט ביום 7.12.04 וביום 29.12.04 אישרה המאשימה את הבקשה .

סעיף 22 א (ב) לחוק עבירות מנהליות (להלן "תיקון סעיף 22א לחוק") דן בהתיישנות וקובע,שמועד הטלת הקנס המנהלי הוא מועד ההעמדה לדין וזאת תוך הפניה לסעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, הקובע כי יראו את מועד הטלת הקנס המנהלי כמועד ההעמדה לדין ,אולם משהנאשמת ביקשה להישפט אין מניעה להגיש כתב אישום כנגדה גם אם עברה תקופת ההתיישנות, של חמש שנים במקרה זה.

במקרה זה הוטל הקנס המנהלי תוך שנתיים ממועד העבירה. משהנאשמת ביקשה להישפט ,הוגש נגדה כתב אישום ,שלגבי הגשתו לא נקבע מועד בחוק או התקנות .

ב"כ הנאשמת בבקשתה לתגובה על תגובת המאשימה טענה כי כתב האישום הוא הבסיס לאישום והמאשימה מנועה מלטעון טענות עובדתיות שלא נטענו על ידי בכתב האישום וזאת לעניין מועד ביצוע העבירה הנטענת.

עוד נטען כי העבירה הנטענת גם לפי המועד המאוחר שהמאשימה טוענת לו בתגובתה בוצעה עוד בטרם תוקן חוק עבירות מנהליות על ידי הוספת סעיף 22א מתאריך 21.11.2002 .

התיקון ייצר שינוי בדין הקיים וקבע כי ממועד התיקון נקבע כי מועד הטלת הקנס המנהלי ייחשב כמועד ההעמדה לדין כי יש בכל כדי לעצור את מרוץ ההתיישנות.

מאחר ומעקרונות המשפט הן כי חקיקה לא תחול למפרע ,מה גם שבתיקון נקבע כי תחילתו מיום 21.5.2003.

בחוק הוראות מעבר נקבע עוד כי סעיף 22א(ג)(2) לחוק יחול גם על גביית קנס בשל עבירות שנעברו לפני יום תחילת החוק,מכאן כי כוונת המחוקק היתה כי לא תהיה תחולה רטרואקטיבית לסעיף 22א שתוקן.

המאשימה הגישה עמדתה לתשובת הנאשמת ביום 15.5.2008 וטענה כי אין לקבל את טענת ב"כ הנאשמת כאילו תיקון לסעיף 22א לחוק עבירות מנהליות, שתוקן ביום 21.11.02 שינה את המצב הקיים.

לטענת ב"כ המאשימה, תיקון הסעיף בא כדי להבהיר מצב משפטי שהיה קיים וזאת כעולה מסעיף 17 לדברי ההסבר להצעת החוק, שם נאמר כי הסעיף החדש נועד להבטיח הסרת אי בהירות ולא לשנות מן הדין.

מעבר לכך יש בפעולות החקירה שהמאשימה המשיכה בהן לקראת הגשת כתב האישום משום אירוע מנתק את רצף תקופת ההתיישנות,כפי שנקבע בפסיקה לעניין זה.