מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' דייגי נמל תל אביב בע"מ ואח'

החלטה

לפניי בקשת הנאשמים לבטל את כתב האישום שהוגש כנגדו מחמת הגנה מן הצדק.

כנגד הנאשמת 1 הוגש כתב אישום המייחס לה העסקה שלא כדין לפי סעיפים 2(א)(1)-(2) לחוק עובדים זרים. כנגד הנאשם 2 (להלן: הנאשם) הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות על לפי סעיפים 5, 2 (א)(1)-(2) לחוק עובדים זרים.

טענות הנאשם בתמצית

בחקירת המאשימה היו מחדלים רבים, אי זימון הנאשם לחקירה, אי גביית העדויות שחובה היה לגבותן, הימנעות מחקירת העובדים הזרים ואי זימון העובדים הזרים כעדים לבית הדין.

הנאשם לא שהה במסעדה ביום שנטען כי בוצעה העברה (13.3.07, וזאת מכיוון ששהה במעצר בית באותה תקופה. המאשימה לא דאגה כלל לערוך חקירה יסודית לגבי התנהלות המקום בו נמצאו העובדים הזרים.

המאשימה לא שלחה לנאשמים הודעה בדבר הטלת קנס מנהלי ולפיכך חסמה בפניהם את האפשרות לבחור בתשלום הקנס על מנת שלא יוגש כתב אישום.

ראיותיה של המאשימה הן מגמתיות ובלתי מהימנות. הנאשם לא ידע על העסקת העובדים ולא שילם את שכרם והוא נעדר מחשב פלילית.

המאשימה לא המציאה לנאשמים את מלוא חומרי החקירה.

טענות המשיבה בתמצית

העלאת טענת הגנה מן הצדק מותרת רק לאחר תחילת המשפט, היות שהנאשמים טרם מסר תגובתו לכתב האישום לא קמה לו זכות להעלות טענות מקדמיות.

על טענות עובדתיות בעניינו של הנאשם, לרבות המסקנה הנוגעת ליסוד הנפשי של הנאשם, להתברר בשלבים מאוחרים יותר של הדיון ולא בשלב מקדמי זה.

למעלה מן הצורך, מוסיפה המשיבה כי טענות הנאשם בדבר אי ידיעתו לא מעלות ולא מורידות היות והוא נאשם כנושא משרה שעליו היה מוטל לוודא את חוקיות המועסקים במקום העבודה ולא לעצום עיניים.

באשר לטענות הנוגעות לניתוח ראיות, חוזרת המשיבה על כך שאין הליך זה המקום להידרש לניתוחים אלו. גם בטענות על פגמים בהליך החקירה להתברר במסגרת ההליך הפלילי גופו.

לעניין חומרי החקירה טוענת המשיבה כי מלוא חומרי החקירה הומצאו לנאשמים, וככל שיש להם טענות בעניין עליהם לשטוח אותם בשלב הרלוונטי.

דיון והכרעה

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שאין מקום, בשלב מקדמי זה, להורות על ביטול כתב האישום וכי דין הטענות המקדמיות להידחות וזאת מהטעמים שלהלן:

הוראות סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 (להלן: חסד"פ) מעגנות את הטענות המקדמיות אותן רשאי נאשם לטעון, ובין היתר –

"(10)הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית".

במסגרת סעיף זה נטענת טענת הגנה מן הצדק, שהוכרה בפסיקה והמאפשרת לבית הדין לבטל כתב אישום כאשר הגשתו או בירורו אינם עולים בקנה אחד עם קיומו של הליך פלילי ראוי והוגן.