מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' גלית כהן

הכרעת דין

בפתח הדברים הודיע, כי כמצוות סעיף 182 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב – 1982, כי החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה בכתב האישום.

המאשימה הגישה כנגד הנאשמת כתב אישום בגין פיטורי עובדת לאחר חופשת לידה, ללא היתר ושלא כדין לפי סעיפים 9(ג)(1א) ו- 14(א)(8) לחוק עבודת נשים, תשי"ד – 1954 (להלן: "חוק עבודת נשים").

רקע עובדתי:

הנאשמת הינה הבעלים והמנהלת של מכון יופי בשם "ביוטי ליידי" במרכז שוסטר רמת אביב, תל אביב (להלן: "המכון"), אשר בתקופה הרלוונטית הועסקו במכון כ-7 עובדות.

החל מיום 19.4.06 העסיקה הנאשמת את הגב' שירה כהן (להלן: "העובדת") כקוסמטיקאית יחידה במכון, במשרה מלאה, בימים א-ה בין השעות 09:00 – 17:00, ובימי שישי בין השעות 08:30 – 13:00.

במהלך תקופת עבודתה, נכנסה העובדת להריון.

ביום 30.6.07 יצאה העובדת לחופשה טרם ילדה, וביום 18.7.07 ילדה העובדת את בנה.

סמוך למועד סיום חופשת הלידה, לבקשת העובדת נפגשה עמה הנאשמת על-מנת להסדיר את מועד חזרתה מחופשה הלידה לעבודה. אולם, בשל דרישת העובדת לקיצור יום העבודה כך שיסתיים בשעה 15:00 – 15:30 וסירובה לעבוד בימי שישי, הסתיימה הפגישה ללא הסכמה בין השתיים על אופן חזרת העובדת לעבודה במכון.

ביום 1.11.07 תום תקופת חופשת הלידה, הגיעה העובדת למכון, ודרשה לקבל לידה מכתב פיטורים. לאחר שהתנהל דין ודברים צעקני בין השתיים נמסר לעובדת מכתב פיטורים בכתב יד ועל גבי נייר מחברת.

ביום 30.12.07 ניתנה לנאשמת הודעה ממינהל אכיפה והסדרה במשרד התמ"ת אודות תלונה שהוגשה נגדה על-ידי העובדת בטענה כי פוטרה בניגוד לחוק עבודת נשים, בהיותה בתקופה שבה היא מוגנת מפיטורים בתום חופשת לידה.

אשר על כן, ביום 11.3.08 נגבתה עדות מאת העובדת אודות תלונתה, וכן ביום 9.4.08 נחקרה הנאשמת על החשד לביצוע עבירה על חוק עבודת נשים ,על-ידי מפקחת עבודה ממשרד התמ"ת.

בהקראת כתב האישום מיום 9.9.12 הודתה הנאשמת בעובדת היותה הבעלים והמנהל של המכון, ובעובדת העסקת העובדת כקוסמטיקאית במכון. הנאשמת כפרה ביתר סעיפי כתב האישום.

בהליך זה התקיימו שני דיוני הוכחות.

בתיק העידו מטעם המאשימה; העובדת, הגב' יעל גלילי מפקחת העבודה מטעם משרד התמ"ת אשר גבתה עדות מהעובדת וחקרה את הנאשמת בנוגע לעובדות נשוא כתב האישום, והגב' נודלמן אינסה מאגף הרישויי במשרד התמ"ת באמצעות תעודת עובד ציבור אשר העידה כי לא נמצאה כל בקשה מתאימה מאת הנאשמת לפטר את העובדת לאחר חופשת לידה.

מטעם הנאשמת, העידה הנאשמת בעצמה, וכן הגב' לריסה חנימוב והגב' אלה רפאלי אשר עובדות במכון, ומועסקות על-ידי הנאשמת, ואשר נכחו בזמן שהעובדת הגיע למכון ביום 1.11.07. כמו כן, העידה מטעם הנאשמת הגב' לאה דן אשר נקראה להחליף את העובדת בתקופת חופשת הלידה.

במהלך העדות הוגשו הראיות הבאות; גבית עדות העובדת (המתלוננת) סומן מא/1, מכתב הפיטורים סומן מא/2, חקירת הנאשמת במשרד התמ"ת סומן מא/3, תעודת עובד ציבור סומן מא/4, פרוטוקול הדיון שהתקיים בפני כב' השופטת נטע רות סומן נא/1, בקשה למחיקת כתב התביעה בהסכמה באופן הדדי סומן נא/2, פסק הדין בהליך אזרחי סומן נא/3, תצהיר הנאשמת שהוגש בהליך האזרחי סומן נא/5, תצהיר גב' לריסה חנימוב סומן נא/7, תצהיר גב' אלה רפאלי סומן נא/8, תצהיר גב' לאה דן סומן נא/9.

טענות המאשימה:

כאמור המאשימה הגישה כנגד הנאשמת כתב אישום בגין פיטורים שלא כדין של העובדת לאחר חזרה מחופשת לידה, ומבלי שהיה בידה היתר מתאים לכך מאת שר התמ"ת בהתאם לקבוע בחוק עבודת נשים.

המאשימה טענה, כי הנאשמת הפרה את הסיכום שהגיעה עם העובדת שעם סיומה של חופשת הלידה, העובדת תחזור לעבודתה. אולם, בפועל העובדת פוטרה ביוזמת הנאשמת. אשר על כן, עמדה העובדת על קבלת מכתב פיטורים.