מ.י. משרד התמ"ת המחלקה המשפטית-עו"ז נ' ארלבסקי רון

החלטה

לפניי בקשת הנאשם לפסילת ראיות עליהן מבקשת המאשימה להסתמך לצורך הרשעתו בעבירה על פי סעיף 2(ב)(4) לחוק עובדים זרים, התשנ"א-1991.

לטענת הנאשם מפקח המאשימה נכנס למגורי העובדים הזרים לצורך ביצוע ביקורת ללא קבלת רשות העובדים ולכן מדובר בביקורת שבוצעה שלא כדין. בנסיבות אלה נטען כי יש לפסול את הראיות שהושגו במהלך אותה ביקורת (מסמך שעניינו ביקורת מגורי עובדים זרים ותמונות של המגורים).

מנגד טענה המאשימה כי הדוקטרינה שעניינה "פירות העץ המורעל" אינה חלה במשפט הישראלי וכי מדובר בראיות שיש לקבלן ולקבוע מהו המשקל שיינתן להן במסגרת הכרעת הדין.

הצדדים ביקשו פרק זמן של שבוע ימים לכל צד על מנת להגיש לבית הדין אסמכתאות משפטיות כדי לתמוך בעמדתם. משלא הוגשו עד למועד זה אסמכתאות הצדדים, על אף שהמועד להגשתן חלף זה מכבר, ניתנת ההחלטה במועד זה.

הכרעה

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין טענת הנאשם להידחות, כפי שיפורט להלן.

הלכה היא כי לבית הדין שיקול דעת רחב להכריע בשאלת קבילותה של ראיה שהושגה שלא כדין בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה לגופו.

בעניין יששכרוב קבע בית המשפט העליון אמות מידה להפעלת שיקול הדעת השיפוטי, באופן הבא:

"הנחת המוצא בשאלת קבילותן של ראיות היא זו הנוהגת עימנו מאז ומתמיד, ולפיה ראיה שהיא רלבנטית - קבילה במשפט. עם זאת, בהתאם לדוקטרינה האמורה לבית-המשפט שיקול-דעת לפסילת קבילותה של ראיה בפלילים, אם נוכח לדעת כי הראיה הושגה שלא כדין וקבלתה במשפט תיצור פגיעה מהותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן שלא בהתאם לגדריה של פיסקת ההגבלה. מדובר בנוסחת איזון עקרונית השואפת להשיג פשרה ראויה בין מכלול הזכויות והאינטרסים הרלוונטיים לשאלת קבילותן של ראיות שהושגו שלא כדין, ובהם: חשיפת האמת העובדתית, הלחימה בעבריינות וכן ההגנה על שלום הציבור ועל זכויות הנאשם ועל הגינות ההליך הפלילי וטוהרו מאידך גיסא.

נוסחת האיזון תיושם על-פי שיקול-דעתו של בית-המשפט בהתחשב בנסיבותיו של כל מקרה לגופו ובהתאם לאמות-המידה המנחות עליהן עמדנו. אמות-מידה אלה נוגעות לאופייה ולחומרתה של אי החוקיות שהיתה כרוכה בהשגת הראיה; למידת ההשפעה של אמצעי החקירה הפסול על הראיה שהושגה; וכן לשאלת הנזק מול התועלת החברתית הכרוכים בפסילתה. הדוקטרינה האמורה תהא כללית ומיושמת על כל סוגי הראיות, לרבות הודאות נאשמים".

כלומר, ראייה בפלילים תיפסל בשל דרך השגתה אם יתקיימו שני תנאים מצטברים: האחד, הראיה הושגה שלא כדין; השני, קבלת הראייה במשפט תפגע משמעותית בזכותו של הנאשם להליך הוגן. בהקשר זה יודגש כי פסילת הראיה מיועדת למנוע פגיעה שלא כדין בזכות הנאשם להליך הוגן עקב קבלת הראייה במשפט ולא עקב הפגיעה בו בשל האופן בו הושגה הראייה.

תחילה אציין כי אף אם אצא מנקודת הנחה שהכניסה למגורי העובדים נעשתה שלא כדין בשל אי קבלת הסכמת העובדים לכניסה למגורים, הרי שאין מדובר במקרה בו נפגעה זכות כלשהי של הנאשם מן הטעם שכלל לא נדרשת הסכמתו לכניסה למגורי העובדים. הזכות שלכאורה הופרה היא זכותם של העובדים הזרים לפרטיות. עם זאת, על אף הפגיעה בפרטיות העובדים אין חולק כי הכניסה למגוריהם נועדה על מנת לשרת אותם ולבחון אם מומשה זכותם לתנאים הולמים וכי הראיות שהושגו במהלך הביקורת לא נועדו לשמש נגדם אלא לסייע להם.

אוסיף כי קבלת הראיות שהושגו במהלך הביקורת, אף אם מדובר בביקורת שנעשתה שלא כדין, אינה פוגעת בזכותו של הנאשם להליך הוגן. הנאשם היה מודע לביקורת שבוצעה במגורי העובדים הזרים במועד ביצועה והוא אף חתם על המסמך שעניינו "ביקורת מגורי עובדים זרים" בזמן אמת. מכאן שלא נפגעה כל זכות של הנאשם לקיומו של הליך הוגן והוא יכול לסתור את טענות המאשימה במועד שמיעת עדויות ההגנה.

זאת ועוד, קיימת תועלת חברתית בקבלת הראיות שהושגו במהלך הביקורת שכן מטרתן לחשוף את התשתית העובדתית בנוגע לתנאי המגורים של העובדים הזרים ולמנוע הישנותם של מקרים בהם משוכנים עובדים זרים בתנאים בלתי הולמים.

בנסיבות אלה, אין לפסול את הראיות שהושגו במהלך הכניסה למגורי העובדים הזרים.

סוף דבר

בקשת הנאשם לפסילת הראיות שהושגו בעת הביקורת שנערכה במגורי העובדים הזרים, נדחית.

התמונות שצולמו במהלך הביקורת סומנו כמוצג מ/9 בדיון שהתקיים ביום 12.11.2013. המסמך שכותרתו "ביקורת מגורי עובדים" מסומן כמוצג מ/10.