מ.י. משרד התחבורה - תביעות משפטיות נ' טקסי קול בע"מ ואח'

פוסק לגב' XXX שכר בטלה בסך 80 ש"ח והוצאות בסך 40 ש"ח ובסך הכול 120 ש"ח.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תש"ע, 06/07/2010 במעמד הנוכחים.

הכרעת דין (כנגד נאשם 3)

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של אי הפעלת מונה, אי קיום חובת החקירה, סירוב למסור ידיעות ולהציג מסמכים, והתנהגות שאינה הולמת נהג המורשה להסיע נוסעים ברכב ציבורי.

אני מחליט לזכות את הנאשם מחמת הספק מעבירות של אי קיום חובה בחקירה וסירוב למסור עדויות, ולהרשיעו בעבירות של אי הפעלת מונה והתנהגות שאינה הולמת.

לגרסת המאשימה הסיע  הנאשם במונית בה נהג את המתלוננת גב' רוחמה דגן, לאחר שהנאשם והנוסעת סיכמו על שכר הסעה בסך 15 ש"ח. מיד לאחר שהחל הנאשם בנסיעה הוא חזר בו והודיע לנוסעת כי עלות הנסיעה תעמוד על 20 ש"ח. הנוסעת ביקשה מהנאשם לעצור או להפעיל מונה, אך הוא סירב להפעיל מונה, עצר את המונית והנוסעת ירדה.

הנאשם פנה לנוסעת, הודיע לה כי היעד קרוב והציע לה לעלות לרכבו. הנוסעת עלתה בדעה כי הנאשם יפעיל את המונה.

הנאשם החל בנסיעה אך לא הפעיל מונה והודיע לנוסעת כי היא לא קובעת את המחיר. הנוסעת ביקשה מהנאשם להפעיל מונה אך זה הודיע לה כי המונה מקולקל.

או אז פנה הנאשם לנוסעת בדברים שאינם הולמים והטיח בפניה "יא זבל, חזרתי מבית אבלים... אל תרגיזי אותי, אל תתחילי איתי... את לא דתייה, תורידי את הכיסוי מעל הראש שלך, תלכי ללמוד תורה" ובהמשך "הרבה זבל אני מכיר כמוך, בעבר שילמתי קנסות אני לא מפחד, לא ממך ולא מהמדינה שלך".

הנאשם נדרש לפנות למשרדה של חוקרת מוסמכת מטעם המאשימה ולהציג מסמכים וידיעות, אך הוא סירב לעשות כן ובכך סיכל את ביצועו של החוק.

מטעם המאשימה העידו הנוסעת וחוקרת משרד התחבורה.

הנוסעת ציינה בעדותה כי פרטי המקרה אינם זכורים לה, לנוכח הזמן הרב שחלף מאז האירוע ( כשנתיים וחצי), אולם הדברים שציינה בתלונה שהגישה למשרד התחבורה ובעדותה בסמוך לאחר האירוע נכונים ואמיתיים.

בתלונתה פירטה הנוסעת את המסכת העובדתית המצוינת בכתב האישום בכל הנוגע לנסיעה הרלוונטית.

חוקרת משרד התחבורה ציינה בעדותה את הליך חקירתו של הנאשם ואת דרישתה מהנאשם להציג ידיעות ומסמכים.

הנאשם העיד לעצמו. על פי גרסתו, בניגוד לגירסת המאשימה, הוא הפעיל מונה במהלך הנסיעה. בעת שהמונית נעמדה בפקק תנועה פתחה לפתע הנוסעת את דלת המונית. כתוצאה מכך הנאשם נבהל, ואסר על הנוסעת לרדת. הנוסעת פנתה אליו ביידיש בלשון שאינה נקייה, וכתוצאה מכך השיב לה הנאשם באותו מטבע.

לגרסתו של הנאשם הוא לא הציג למאשימה את המסמכים שהתבקשו על ידה שכן אלו אינם מצויים בשליטתו אלא נמסרו זה מכבר למעסיקיו, נאשמים מס' 1 ו- 2.