מ.י. משרד המסחר והתעשיה ת"א נ' מ.ע. גולן בע"מ ואח'

הכרעת דין

בהתאם להסדר אליו הגיעו הצדדים ועל יסוד הודאת הנאשמת מס' 1, אני מרשיע את הנאשמת מס' 1 בעבירה נשוא כתב האישום. כתב האישום כנגד הנאשם מס' 2, מבוטל בהתאם להסכמת הצדדים.

ניתנה והודעה היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

מירון שוורץ, שופט

גזר דין

1.הנאשמת מס' 1 (להלן: "הנאשמת") הורשעה על פי הודאתה בעבירה על פי סעיף 2 (א) לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), תשנ"א – 1991.

2.תחילה הוטל על הנאשמת קנס מינהלי, על פי חוק העבירות המנהליות, אולם לבקשתה הועבר התיק למסלול משפטי של אישום. בישיבת היום בחרה הנאשמת להודות בעובדות המפורטות בכתב האישום והצדדים הגיעו להסדר לפיו יטענו לעונש.

3. שמעתי את טיעוני הצדדים והבאתי בחשבון את העובדות שהובאו בפניי.

4.עסקינן במעסיקה אשר העסיקה את שני העובדים הזרים שפרטיהם מפורטים בכתב האישום, על פי היתר לעניין עצם העסקתם, תוך שהיא מקיימת את מלוא חובותיה על פי חוק ביחס להעסקת עובדים זרים, היינו, חוזה עבודה, ביטוח רפואי, תשלום השכר המתחייב בחוק ודאגה ליתר התנאים הנלווים הנדרשים בחוק ובתקנות.

יחד עם זאת, לנוכח העובדה כי בעת ביקורת, נמצאו אותם עובדים זרים כשהם מבצעים עבודה שונה מעבודת החקלאות, בגינה ניתן היתר להעסקתם, הוגש כתב האישום נשוא גזר דין זה.

5.יש לזכור, כי המדובר בהעסקת עובדים במשק במושב שיתופי, כך שיש להביא בחשבון את טענות הנאשמת ולפיהן, העסקת העובדים בביצוע עבודות ניקיון וצביעה של היקב, היוותה חלק בלתי נפרד ממהות העבודה הנדרשת באותו מקום עבודה כאשר אין לראות את העובדים, כך לטענת הנאשמת, כעובדים אשר הועסקו בעבודות החורגות מן ההיתר לחקלאות.

6.יש להביא בחשבון את נסיבות העניין, כפי שפורטו בהרחבה בטיעוני הנאשמת לעונש, והגם שאין חולק כי מדובר בעבירה על הוראות חוק עובדים זרים, הרי שבכל הנוגע לחומרתה, יש להביא בחשבון את השיקולים כאמור.

7.הבאתי בחשבון בנוסף על השיקולים שפורטו לעיל, גם את העובדה בדבר העדר עבירות קודמות, הודאת הנאשמת אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, ומצבה הכלכלי של הנאשמת. סבורני, כי נסיבות המקרה, אשר תמציתן תוארה לעיל, כמו גם השיקולים שפורטו כאמור, מצדיקים בענייננו הטלת עונש של התחייבות להימנע מביצוע עבירה וכן קנס בשיעור נמוך מן הקנס המנהלי הקבוע לעבירות.

8.לפיכך, בנסיבות העניין, הריני גוזר על הנאשמת קנס כספי בסך של 8,000 ₪, אשר ישולם ב-12 תשלומים שווים ורצופים, שהראשון בהם יהיה ביום 20.11.10 ובכל 20 לחודש שלאחריו.

כמו כן, הנאשמת תחתום, בתוך 10 ימים מהיום, על התחייבות להימנע מביצוע העבירה נשוא כתב אישום זה אשר בגינה הורשעה, במשך שלוש שנים מהיום, שאם לא כן, תחויב בקנס בסך של 20,000 ₪ , ללא כל תנאי.

9.בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק עבירות מנהליות, תשמ"ו – 1985, הרי שלא יפחת הקנס, אם הוא העונש היחידי, מסכום הקנס הקצוב הקבוע לעבירה, אלא אם ראה בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות את הפחתתו.

בענייננו, אין מדובר בעונש היחידי, מאחר שהוטלה על הנאשמת חתימה על התחייבות להימנע מביצוע עבירה דומה, כך שלא חלה על בית הדין מגבלה הנוגעת לשיעור הקנס הנגזר על ידו.

אולם, גם אילו היה מדובר בעונש יחיד, אזי סבורני כי הנימוקים שפורטו לעיל, מהווים נסיבות מיוחדות המצדיקות חיובה של הנאשמת בקנס בשיעור נמוך מהקנס המנהלי הקצוב הקבוע לעבירה.

10. כל אחד מן הצדדים רשאי לערער על גזר דין זה, בתוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"ד חשון תשע"א, 01/11/2010 במעמד הנוכחים.

מירון שוורץ, שופט